עיקר תוספות יום טוב על משנה תמורה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ג
ט רַשִׁ"י. וְלֹא דִּיֵּק דְּהָא עֻבָּר אִקְרֵי בְּהֵמָה בְּרֵישׁ פֶּרֶק ד' דְּחֻלִּין, אֶלָּא מֵהֶקֵּשָׁא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סוֹף פֶּרֶק קַמָּא דְּאַקִּישׁ תְּמוּרָה לְמַעֲשֵׂר, וּמִנַּהּ מַה מַּעֲשֵׂר אֵינוֹ בְּאֵבָרִים וְעֻבָּרִים [דְּבָעִינַן יַעֲבֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט], אַף תְּמוּרָה כוּ':
י דְּקַיְמָא לָן דְּמַקְדִּישׁ בַּעַל מוּם לַמִּזְבֵּחַ שֶׁהוּא לוֹקֶה. כִּדְפֵרֵשׁ הָרַ"ב בְּסוֹף פֶּרֶק ח' דִּמְנָחוֹת:
יא [וְיוֹצֵא דֹּפֶן לָא חֲשִׁיב לֵיהּ מִין שְׁאָר בְּהֵמוֹת. רַשִׁ"י]. מַאי אָמַרְתְּ טְרֵפָה אִיכָּא בְּמִינָהּ. לֹא דָּמְיָא לְבַעַל מוּם [וַחֲשִׁיבָא כִּטְמֵאָה דְּדָמְיָא לַהּ בְּמִלְּתָא אַחֲרִיתָא], בְּהֵמָה טְמֵאָה אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה וּטְרֵפָה אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה, לַאֲפוֹקֵי בַּעַל מוּם דְּמֻתָּר בַּאֲכִילָה. גְּמָרָא:
יב הָרַמְבַּ"ם. וְיֵשׁ לִתְמֹהַּ דִּבְפֶרֶק קַמָּא מִשְׁנָה ה' מְפָרֵשׁ דְּרַבִּי יְהוּדָה מוֹקִים יִהְיֶה לִוְלַד קָדָשִׁים שֶׁעוֹשֶׂה תְּמוּרָה כוּ', וּלְדִידֵיהּ לֹא אִתְרַבֵּי שׁוֹגֵג כְּמֵזִיד. וְהַכֶּסֶף מִשְׁנֶה הֵבִיא לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה וְאֵין חוֹלֵק עָלָיו. וְכָתַב, וַאֲנִי אוֹמֵר אֲפִלּוּ אִם הָיָה נִמְצָא שֶׁחוֹלֵק עָלָיו הִלְכָתָא כְּוָתֵיהּ. וְעוֹד, דְּאָמְרִינַן בְּפֶרֶק קַמָּא רַבִּי יְהוּדָה כוּ' וְרַבָּנָן יִהְיֶה לְרַבּוֹת שׁוֹגֵג כְּמֵזִיד, אַלְמָא רַבָּנָן הָכִי סְבִירָא לְהוּ: