עיקר תוספות יום טוב על משנה תמורה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ד
ח רַשִׁ"י וְהָרַ"מ. וּלְפֵרוּשׁ זֶה אֵינוֹ דּוֹמֶה הַךְ לְפִי חֶשְׁבּוֹן לְאִינָךְ, דְּאִינְהוּ מַיְרֵי לְפִי חֶשְׁבּוֹן הַדָּבָר הַפּוֹסֵל. לְכָךְ נִרְאֶה פֵּרוּשׁ הַתּוֹסָפוֹת שֶׁפֵּרְשׁוּ, חֶשְׁבּוֹן הַלֻּגִּין שֶׁפּוֹסְלִין הַמִּקְוֶה, דְּהַיְנוּ שְׁלֹשָׁה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ט וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם. וְתֵימַהּ, דְּהָא סָתַם לָן כְּוָתֵיהּ בְּסוֹף פֶּרֶק ג' דְּמִקְוָאוֹת [וְהָא דְּנָקַט בִּדְבָרָיו רַבִּי יוֹסֵי בֶּן חוֹנִי, דְּהָכִי קָתָנֵי לַהּ בְּהֶדְיָא בַּבְּרַיְתָא. הָרַ"שׁ]. וּבֶאֱמֶת הָרַמְבַּ"ם בְּחִבּוּרוֹ חָזַר בּוֹ: