עיקר תוספות יום טוב על משנה תמורה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה א
א בַּגְּמָרָא יָלֵיף לֵיהּ מִקְּרָא:
ב נָשִׁים. אַף עַל גַּב דִּתְנַן בְּמִשְׁנָה ז' פֶּרֶק קַמָּא דְּקִדּוּשִׁין כָּל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה כוּ' אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים חַיָּבִים כוּ', אִצְטְרִיךְ לְמִתְנֵי הָכִי, דְּמַהוּ דְּתֵימָא הָנֵי מִלֵּי עֹנֶשׁ דְּשָׁוֶה בֵּין בְּיָחִיד בֵּין בְּצִבּוּר, אֲבָל הָכָא כֵּיוָן דְּעֹנֶשׁ שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה בַּכֹּל הוּא, דִּתְנַן אֵין הַצִּבּוּר וְהַשֻּׁתָּפִים עוֹשִׂין תְּמוּרָה, אִשָּׁה נַמִּי כִּי עֲבַדָה לֹא לָקְיָא, קָא מַשְׁמַע לָן, מִדִּכְתִיב וְאִם הָמֵר, וַהֲוָה מָצֵי לְמִכְתַּב אִם, אָתֵי וָי"ו לְרַבּוֹת הָאִשָּׁה. גְּמָרָא:
ג וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם. וּבַגְּמָרָא יָלְפִינַן לְנִשְׁבַּע וּמְקַלֵּל מִקְּרָאֵי. וּמֵימֵר, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לֹא תִתְנֵי וּמֵימֵר מִשּׁוּם דִּבְדִבּוּרוֹ עֲבִיד מַעֲשֶׂה. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁעָשָׂה מֵחֻלִּין קָדָשִׁים. וְאִם כֵּן קֻשְׁיַת הָרַ"ב לֹא קָשֶׁה מִידִי, וְכֵן הִקְשָׁה הַכֶּסֶף מִשְׁנֶה וְהַמַּגִּיד מִשְׁנֶה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ד הָאַרְבָּעִים. וְאִם תֹּאמַר וְאַמַּאי לֹא תָּנֵי שְׁמוֹנִים, דְּהָא כְּתִיב לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ וְלֹא יָמִיר אֹתוֹ. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּלֹא נָחֵית לְמִנְיַן מַלְקִיּוֹת אֶלָּא כְּלוֹמַר דְּלָקֵי עֲלֵיהּ. עוֹד יֵשׁ לוֹמַר דִּלְעוֹלָם לֹא לָקֵי אֶלָּא אַרְבָּעִים, וּתְרֵי לָאוֵי צְרִיכֵי, חַד בְּקָרְבָּן שֶׁלּוֹ וְחַד בְּשֶׁל חֲבֵרוֹ, וּכְגוֹן דְּאָמַר כָּל הָרוֹצֶה לְהָמִיר יָבֹא וְיָמִיר. תּוֹסָפוֹת:
ה וְכֵן כֹּהֵן שֶׁהֵמִיר בִּבְכוֹר שֶׁנּוֹלַד לוֹ, לֹא בִּבְכוֹר שֶׁלָּקַח מִיִּשְׂרָאֵל, הֲרֵי זוֹ תְּמוּרָה. הָרַמְבַּ"ם: