אור ברסלב

עיקר תוספות יום טוב על משנה שקלים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי

פרק ז

פרק ו

משנה א

א דְּרֹב נַמִּי דְּאוֹרַיְתָא, דִּכְתִיב [שְׁמוֹת כג] אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטּוֹת. וְהָא דְּאָמַר קְרָא וְהָעִיר הַקְּרוֹבָה, בִּדְלֵיכָּא דִּנְפִישָׁא מִינַּהּ, וּלְרֻבָּא דְּעָלְמָא נַמִּי לֵיכָּא לְמֵיחָשׁ, כְּגוֹן שֶׁיּוֹשֶׁבֶת בֵּין הֶהָרִים, דְּאֵין דֶּרֶךְ רוֹצְחִים לָבֹא מִמְּקוֹמוֹת אֲחֵרִים לְכָאן. גְּמָרָא:

משנה ב

ב בְּטוֹבַת הֲנָאָה. רַשִׁ"י. וְנִמּוּקוֹ עִמּוֹ, דְּהָא קַיְמָא לָן מַתָּנָה כְּמֶכֶר לְעִנְיַן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְאָסוּר:

ג דְּכַמָּה בְּנֵי אָדָם עוֹמְדִים עַל בְּהֵמָה אַחַת לִקְנוֹת. תּוֹסָפוֹת:

ד בְּהַר הַבַּיִת חֻלִּין. וְאִם תֹּאמַר לַפֵּרוּשׁ הָרִאשׁוֹן שֶׁל הָרַ"ב בְּסוֹף בְּרָכוֹת דַּאֲפוּנְדָתוֹ אֵזוֹר חָלוּל שֶׁנּוֹתְנִין בּוֹ מָעוֹת, וּתְנַן שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בּוֹ לְהַר הַבַּיִת, וְאִם כֵּן מִסְתָּמָא שֶׁל הֶקְדֵּשׁ הֵן וְנָפְלוּ מִן הַמְּבִיאִים שִׁקְלֵיהֶן לַלִּשְׁכָּה. תֵּרְצוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּאֵין אִסּוּר לִכָּנֵס אֶלָּא בְּמָעוֹת הַצְּרוּרִים, דְּנִרְאֶה שֶׁנּוֹשֵׂא אוֹתָם לִסְחוֹרָה וּגְנַאי הוּא, וּבְעִנְיָן זֶה אֲפִלּוּ שֶׁל הֶקְדֵּשׁ אָסוּר. אֲבָל בְּיָדוֹ אֲפִלּוּ הֵם שֶׁל חֻלִּין מֻתָּר לִכָּנֵס. וְאִם תֹּאמַר אַכַּתִּי נֵימָא דְּשֶׁל תְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה הֵן, תֵּרֵץ הָרַמְבַּ"ם חֲזָקָה דְּאֵין הַכֹּהֵן מוֹצִיא מָעוֹת מֵהַלִּשְׁכָּה עַד שֶׁהוּא מְחַלְּלָן עַל הַבְּהֵמָה, וְכָל מַה שֶּׁיִּפֹּל מִמֶּנּוּ חֻלִּין הוּא, מַה שֶּׁאַחַר כָּךְ הוֹצִיאוּהוּ מִן הַלִּשְׁכָּה:

משנה ג

ה שֶׁדִּין אֲכִילַת שְׁנֵיהֶם שָׁוִים:

ו וְאִם הִיא עוֹלָה אֵין צָרִיךְ לָזֶה שֶׁהִיא כֻּלָּהּ כָּלִיל לָאִשִּׁים, וְאִם הִיא חַטָּאת נִפְסְלוּ בְּלָאו הָכִי, שֶׁמָּא לָנוּ. וְהָרַמְבַּ"ם לֹא כָּתַב אֶלָּא מִפְּנֵי חֲשָׁשׁ שֶׁמָּא עָבַר זְמַנּוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ז כְּלוֹמַר אַף עַל פִּי שֶׁהַשְּׁלָמִים אֲסוּרִים בָּאֲכִילָה מִתְּחִלַּת לֵיל שְׁלִישִׁי, עִבּוּר צוּרָתוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּיוֹם שְׁלִישִׁי. כִּדְּיָלְפִינַן בִּזְבָחִים:

ח וּמִסְתַּבְּרָא דַּאֲפִלּוּ מִעוּט נָכְרִים קָאָמַר. וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם, כִּי הָעִקָּר אֶצְלֵנוּ בָּשָׂר שֶׁנִּתְעַלֵּם מִן הָעַיִן אָסוּר וְהַיְנוּ כְּרַב. וְקָשֶׁה דְּאִם כֵּן בְּלֹא אֵינוֹ יְהוּדִי אִם הוּא בְּמָקוֹם שֶׁהָעוֹרְבִים מְצוּיִים אָסוּר, וְצָרִיךְ עִיּוּן. וְעוֹד הָא הָרַ"ב פָּסַק דְּלֹא כְּרַב. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

משנה ד

ט זְכָרִים עוֹלוֹת. וְדִלְמָא זֶבַח שְׁלָמִים (תּוֹדָה) הֵן, וְאֵיךְ מַקְרִיב הָאֵבָרִים, וּמַסִּיק דְּמַמְתִּין לָהּ עַד שֶׁתּוּמָם, וּמַיְתֵי שְׁתֵּי בְּהֵמוֹת וּמַתְנֶה, וּמַיְתֵי נַמִּי תּוֹדָה וְלֶחֶם. וְדִלְמָא אָשָׁם הוּא, אָשָׁם בֶּן שְׁתֵּי שָׁנִים וְאִשְׁתַּכַּח בֶּן שָׁנָה. וְדִלְמָא אֲשַׁם מְצֹרָע וְנָזִיר הוּא, לֹא שְׁכִיחֵי. וְדִלְמָא פֶּסַח הוּא, בִּזְמַנּוֹ מִזְּהַר זְהִירֵי בֵּיהּ, וְשֶׁלֹּא בִּזְמַנּוֹ שְׁלָמִים הוּא. וְדִלְמָא בְּכוֹר וּמַעְשֵׂר הוּא, לְמַאי הִלְכְתָא, לְמֵיכְלִינְהוּ בְּמוּמָן, הָכִי נַמִּי בְּמוּמָן תִּתְאָכֵל. גְּמָרָא קִדּוּשִׁין דַּף נ"ה:

י שְׁלָמִים. דִּלְמָא תּוֹדָה הִיא (כוּ'‏ כְּדִלְעֵיל) שֶׁעָבְרָה שְׁנָתָהּ, לֹא שְׁכִיחַ. אִשְׁתַּכַּח בַּת שְׁנָתָהּ מַאי, אָמַר אַבַּיֵי בַּת שְׁנָתָהּ כְּחַטָּאת וַדַּאי, כּוֹנְסָה לְכִפָּה וְהִיא מֵתָה מֵאֵלֶיהָ. גְּמָרָא שָׁם. וְכֵן פָּסַק הָרַמְבַּ"ם:

יא וְאֵין לְהַשְׁהוֹתָהּ אֶצְלוֹ עַד שֶׁיָּבֹא, דַּהֲוֵי דָּבָר שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה וְאוֹכֵל, דְּיִמָּכֵר [כְּדִתְנָן בָּבָא מְצִיעָא פ"ב מ"ז], וּבְקָדָשִׁים אִי אֶפְשָׁר לְהִמָּכֵר:

משנה ה

יב מִשֶּׁל צִבּוּר. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁאוֹמֵר מִשֶּׁל צִבּוּר הַכַּוָּנָה בּוֹ שֶׁיָּבֹא מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. הָרַמְבַּ"ם:

משנה ו

יג שֶׁשָּׁלַח עוֹלָתוֹ. כְּרַבִּי עֲקִיבָא דִּסְבִירָא לֵיהּ דְּאֵין מְקַבְּלִין מֵהֶן אֶלָּא עוֹלָה, וּתְנַן הָכָא דִּנְסָכִין קְרֵבִין מִשֶּׁלּוֹ, וְעוֹלָה וְכָל חֲבֶרְתָּהּ קָאָמַר, דְּהַיְנוּ נְסָכִים, אֲבָל נְסָכִים לְחוּדַיְהוּ לֹא, כִּדְאִיתָא בִּמְנָחוֹת דַּף ע"ג:

יד מִמְּדִינַת הַיָּם. דִּבְּרוּ חֲכָמִים בַּהֹוֶה, דִּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּזְמַן הַבַּיִת לֹא שְׁכִיחֵי נָכְרִים כֻּלֵּי הַאי:

טו וְכֵן גֵּר. דְּאִלּוּ יִשְׂרָאֵל הֲוֵי מַקְרְבֵי יוֹרְשָׁיו נְסָכִים. רַשִׁ"י:

טז יֵשׁ לוֹ נְסָכִים. שֶׁהִפְרִישָׁן בְּחַיָּיו. דִּלְאַחַר מִיתָה הֲוֵי הַכֹּל הֶפְקֵר. תּוֹסָפוֹת:

יז וּתְנַאי בֵּית דִּין הוּא. הוֹאִיל וְזֶה אֵינוֹ תְּנַאי בֵּית דִּין מַמָּשׁ, אֶלָּא דְּאוֹקְמוּהוּ אַדְּאוֹרַיְתָא כִּדְפֵרֵשׁ הָרַ"ב, וְעוֹד דְּרַבִּי יְהוּדָה פָּלֵיג, דִּקְדֵּק הַתַּנָּא לַחֲזֹר וְלִשְׁנוֹת וּתְנַאי בֵּית דִּין:

יח וִיכוֹלִין לְתַקֵּן כֵּן, לְפִי דְּאַדַּעְתָּא דְּהָכִי מְמַנִּין כֹּהֵן גָּדוֹל, שֶׁיִּהְיוּ נְכָסָיו מְשֻׁעְבָּדִים, שֶׁאִם יָמוּת שֶׁיּוֹרְשָׁיו יִתְּנוּ מִנְּכָסָיו הַחֲבִיתִין, דְּוַדַּאי מִסְתַּבְּרָא דְּאִם לֹא יָרְשׁוּ שֶׁלֹּא יִהְיוּ מְחֻיָּבִים לְהָבִיא מִבֵּיתָם, וּלְהָכִי קָרֵי לְהוּ יוֹרְשִׁים:

יט וּשְׁלֵמָה כוּ'. מַסְקִינַן בִּגְמָרָא סוֹף פֶּרֶק ד'‏ דִּמְנָחוֹת דְּבֵין בַּבֹּקֶר בֵּין בָּעֶרֶב, וְאֵין כּוֹפְלִין שַׁמְנָהּ וּלְבוֹנָתָהּ:

משנה ז

כ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים וּבִמְנָחוֹת דַּף כ"א:

כא וְקָא עַבְדֵי מִנֵּיהּ לְמַכָּתָן, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י דְּאֵפֶר מְרַפֵּא מַכָּה:

כב וְצָרִיךְ לוֹמַר דְּתַקָּנַת נְבִיאִים רִאשׁוֹנִים בַּמַּעֲמָדוֹת קָאֵי נַמִּי אַקָּרְבְּנוֹת יָחִיד כְּגוֹן הַקִּנִּין, דְּאִי לָאו הָכִי הֵיאַךְ קָרְבָּנוֹ שֶׁל אָדָם קָרֵב וְהוּא אֵינוֹ עוֹמֵד עַל גַּבָּיו, כְּדִתְנַן בְּמִשְׁנָה ב'‏ פֶּרֶק ד'‏ דְּתַעֲנִית:

תוכן העניינים

עיקר תוספות יום טוב על משנה שקלים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה