עיקר תוספות יום טוב על משנה שקלים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה ב
ו עַל פִּי הַיְּרוּשַׁלְמִי אָמַר כֵּן, כַּמָּה הוּא שִׁעוּרָן שֶׁל שָׁלֹשׁ קֻפּוֹת כוּ' תָּנִי שָׁלֹשׁ קֻפּוֹת שֶׁל שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ סְאִין שֶׁל עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה סְאִין. וּלְהָרַמְבַּ"ם תּוֹרְמִין כוּ' דְּמַתְנִיתִין עַל נְטִילַת מָמוֹן מִן הַקֻּפּוֹת הַגְּדוֹלוֹת. תּוֹסָפוֹת:
ז שֶׁמִּצְוָה בָּרִאשׁוֹן, כְּלוֹמַר שֶׁהָרִאשׁוֹן מְשֻׁבָּח כִּדְאִיתָא בִּמְגִלָּה דַּף כ"א:
ח בְּמִּנְעָל כוּ'. בִּיבָמוֹת דַּף ק"ב מְסַיֵּם בָּהּ, לְפִי שֶׁאֵין נִכְנָסִין בְּמִנְעָל וְסַנְדָּל לָעֲזָרָה. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י דִּכְתִיב [יְשַׁעְיָה א] מִי בִּקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי:
ט וְאוֹמֵר. מַאי וְאוֹמֵר כוּ', וְנִרְאֶה לִי דְּאִי מִקְּרָא דְּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הֲוֵה אֲמִינָא דְּדֶרֶךְ עֵצָה טוֹבָה הוּא, וַאֲנָן שֶׁצָּרִיךְ תְּנַן. תָּא שְׁמַע וּמְצָא וְגוֹ', שֶׁהוּא לְשׁוֹן צִוּוּי. וּבַיְּרוּשַׁלְמִי, אֵיזֶה חָמוּר שֶׁבְּכֻלָּן, וִהְיִיתֶם נְקִיִּם, הַיְנוּ אֲפִלּוּ נִקָּיוֹן בְּעָלְמָא שֶׁהוּא פָּחוֹת מֵחֵן וְשֵׂכֶל טוֹב: