עיקר תוספות יום טוב על משנה שקלים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ג
ז שֻׁלְחָנוֹת. שֻׁלְחָן שֵׁם לַשֻּׁלְחָן שֶׁלִּפְנֵי הַשֻּׁלְחָנִי שֶׁמְּקַבֵּל עָלָיו, וְכָךְ קוֹרִין לְחַלְפָנִי שֻׁלְחָנִי בְּכָל הַמִּשְׁנָה:
ח לְמַשְׁכֵּן. כְּלוֹמַר שֶׁמּוֹצִיאִין הָעֲבוֹט מִבֵּיתוֹ. תַּרְגּוּם אִם חָבוֹל תַּחְבֹּל [שְׁמוֹת כב] אִם מַשְׁכְּנָא תָּסֵב. הָרַמְבַּ"ם. וּמַה שֶּׁכָּתַב מִבֵּיתוֹ הַיְנוּ שֶׁהָיוּ לוֹקְחִים בְּעַל כָּרְחוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּסוּתוֹ, וְאֵין כָּאן מִשּׁוּם בַּחוּץ תַּעֲמֹד דְּהָכָא מִצְוַת גָּבוֹהַּ עָלָיו, מַה שֶּׁאֵין כֵּן פְּרִיעַת בַּעַל חוֹב אַף עַל גַּב דְּנַמִּי מִצְוָה הִיא אֵין לְמֵדִין מִמֶּנָּה לְמִצְוַת גָּבוֹהַּ:
ט שׁוּב אֵינוֹ פוֹסֵק. שֶׁאוֹמְרִין לוֹ מֵאַחַר שֶׁנָּתַתָּ עָלָיו הַשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה וְהֶעֱמַדְתָּ עָלָיו זֹאת הַמִּצְוָה תֵּן עָלָיו תָּמִיד עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְעֶשְׂרִים וְלֹא תִּפְסֹק. הָרַמְבַּ"ם. וְנִרְאֶה מִדְּבָרָיו דְּאִם מֵת אָבִיו וַעֲדַיִן הוּא קָטָן דְּאֵין חִיּוּב עָלָיו, וּדְלֹא כְּהַר"ב, וְאוּלַי הָרַ"ב רְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁהַחִיּוּב חָל עַל נִכְסֵי הָאָב וּבְשֶׁיָּרְשׁוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
י וְנִרְאֶה לִי דְּהַיְנוּ דַּרְכֵי שָׁלוֹם, שֶׁאִם לֹא נַחְלֹק לָהֶם כָּבוֹד אָתוּ לְאִינְּצוֹיֵי: