עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק כב · משנה ד
ה בָּרָעִים. כְּלִי מָלֵא מַיִם יָפִים לְתוֹךְ מִקְוֵה מַיִם רָעִים. רַשִׁ"י:
ו כֵּן הוּא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י. וְהָרַמְבַּ"ם בְּפֵרוּשׁוֹ, אֲבָל לֹא כְּנֶגֶד הָעָם, הִלְכָּךְ הָכָא נַמִּי טַעְמָא מְפָרֵשׁ דְּקָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא חָיֵשׁ לְהַאי חֲשָׁדָא. וּמִיהוּ אַכַּתִּי קָשֶׁה, מַאי שְׁנָא מִמִּשְׁנָה דִּלְקַמָּן דְּלֹא יָבִיא בְּיָדוֹ הָאֲלוּנְטִית שֶׁמָּא יִסְחֹט. וְהָרַמְבַּ"ם בְּחִבּוּרוֹ כָּתַב וְאֵין חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא יִסְחֹט. וְיֵשׁ לְחַלֵּק דְּלֹא רָצוּ חֲזַ"ל לְהַצְרִיכוֹ לְהָסִיר בְּגָדָיו מֵעָלָיו מִשּׁוּם חֲשָׁשָׁא דְּשֶׁמָּא יִסְחֹט, כִּי גָּדוֹל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת, וַאֲפִלּוּ בֶּגֶד אֶחָד מִבְּגָדָיו אַל יְשַׁנֶּה מִפְּנֵי כֵן, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּאֲלוּנְטִיּוֹת שֶׁאֵינָן לְשׁוּם מַלְבּוּשׁ אֶלָּא מְבִיאָם בְּיָדוֹ גָּזְרוּ בָּהֶן שֶׁלֹּא יְבִיאֵם שֶׁמָּא יִסְחֹט: