עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק כא
משנה א
א וְהָאֶבֶן בְּיָדוֹ. מוֹקְמִינַן בַּגְּמָרָא בְּתִינוֹק שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּעֲגוּעִין עַל אָבִיו. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁאִם לֹא יִטְּלֶנּוּ יֶחֱלֶה, וְלֹא הֶעֱמִידוּ טִלְטוּל שֶׁלֹּא בַּיָּדַיִם בִּמְקוֹם סַכָּנָה, וְאַף עַל גַּב דְּלָאו סַכָּנַת נֶפֶשׁ גְּמוּרָה הִיא אֶלָּא סַכָּנַת חֹלִי. וְהִקְשׁוּ בַּתּוֹסָפוֹת אַמַּאי לֹא אָמְרִינַן דְּנִישְׁדְּיֵהּ לָאֶבֶן כוּ', וְיֵשׁ לוֹמַר דְּאִם יַשְׁלִיכוֹ יִצְעַק וְיִבְכֶּה. וְאִם תֹּאמָר תִּבָּטֵל הָאֶבֶן אַגַּב הַתִּינוֹק כְּדִלְקַמָּן אַגַּב פֵּרוֹת, וְאַמַּאי בָּעִינַן שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּעְגּוּעִים, וְיֵשׁ לוֹמַר דְּאֵינוֹ צָרִיךְ כָּל כָּךְ טִלְטוּל הַתִּינוֹק:
ב מַשְׁמַע דַּאֲפִלּוּ בְּמֵנִיחָהּ מִדַּעַת שָׁרֵי, מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשָׂה בָּסִיס לְדָבָר הָאָסוּר וּלְדָבָר הַמֻּתָּר. בֵּית יוֹסֵף:
ג כְּלוֹמַר הַפֵּרוֹת וְהָאֶבֶן. גְּמָרָא. וְלִשְׁדִּינְהוּ לַפְּרִי וְנִישְׁדֵּי לָאֶבֶן וְלִינְקְטִינְהוּ. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י יְלַקְּטֵם מֵעַל הָאָרֶץ בְּיָדָיו וְיַחְזִירֵם לַכַּלְכַּלָּה וִיטַלְטְלֵם:
ד נִמְשַׁךְ לְפֵרוּשׁ הָרַמְבַּ"ם שֶׁהִצְרִיךְ כָּל הַשְּׁלֹשָׁה תְּנָאִים בְּיַחַד. וּדְבָרָיו תְּמוּהִים הֵן, דְּמִכֵּיוָן שֶׁהָאֶבֶן נַעֲשָׂה דֹּפֶן לַכַּלְכַּלָּה מַה צָּרִיךְ עוֹד לִתְנַאי אַחֵר, וְהָכִי אִיתָא בַּגְּמָרָא. וְהָרַמְבַּ"ם בְּחִבּוּרוֹ חָזַר בּוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ה וּמְטַלְטְלִין כוּ'. מוֹקִים לַהּ נַמִּי בַּגְּמָרָא בְּפֵרוֹת דִּמְטַנְּפוּ, דְּלֹא אֶפְשָׁר לִישְׁדִּינְהוּ וּלְמִשְׁקָל. וְהָנֵי מִלֵּי לְצֹרֶךְ גּוּפָן, כְּלוֹמַר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ אֶלָּא לַתְּרוּמָה טְהוֹרָה וְלֹא לִמְקוֹם הַכַּלְכַּלָּה הִלְכָּךְ כָּל הֵיכָא דְּמָצֵי לְמִשְׁקַל לַתְּרוּמָה לֹא שָׁרֵי לֵיהּ טְפֵי, אֲבָל אִם הוּא צָרִיךְ לִמְקוֹם הַכַּלְכַּלָּה מְטַלְטֵל אוֹתָהּ. וְהָא דְּמוֹקֵי נַמִּי בַּגְּמָרָא בִּדְצָרִיךְ לְגוּפוֹ דְּדַוְקָא כְּשֶׁהַטְּהוֹרָה לְמַטָּה אֲבָל כְּשֶׁהִיא לְמַעְלָה שָׁקֵיל לַהּ וְשָׁבֵיק לַטְּמֵאָה, כָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּמַיְרֵי כְּשֶׁמֻּנָּחִים הַטְּהוֹרָה וְהַטְּמֵאָה כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמָהּ בְּסַלִּים קְטַנִּים, וְאוֹתָם סַלִּים מֻנָּחִים בְּתוֹךְ כְּלִי אַחֵר גָּדוֹל, אֲבָל בְּמֻנָּחִים זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ בְּלֹא שׁוּם כְּלִי אֵין חִלּוּק, כִּי הֵיכָא דִּבְרֵישָׁא דְּמַתְנִיתִין בָּאֶבֶן שֶׁבַּכַּלְכַּלָּה הַמְּלֵאָה פֵּרוֹת לֹא מְחַלְּקִים בַּגְּמָרָא בֵּין הָאֶבֶן לְמַעְלָה בֵּין לְמַטָּה. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ו כְּלוֹמַר אִיהוּ סְבִירָא לֵיהּ הָכִי:
משנה ב
ז וְהוּא הַדִּין לְעֵיל בְּבָבָא דְּהָאֶבֶן. וְכֵן אִיתָא בַּטּוּר סוֹף סִימָן ש"ט:
ח מָעוֹת שֶׁעַל הַכַּר. כָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת לֹא תִּקְשֵׁי תַּרְתֵּי מַתְנִיתִין לָמָּה לִי, דַּהֲוֵי אֲמֵינָא אֶבֶן וַדַּאי שָׁרֵי בְּשָׁכַח, שֶׁנִּרְאֶה טְפֵי כְּכִסּוּי הֶחָבִית, אֲבָל מָעוֹת שֶׁעַל גַּבֵּי הַכַּר אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת הֲוָה אֲמֵינָא דְּאָסוּר: