עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק כ · משנה ב
א לְפִי זֶה לְשׁוֹן שֶׁיִּצַּלּוּ מִלְּשׁוֹן צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת. וּבְדִבְרֵיהֶם, צָלַלְתָּ בְּמַיִם אַדִּירִים (בָּבָא קַמָּא צא.), כְּלוֹמַר שֶׁהַיַּיִן יִהְיֶה נִנְעָר וְיִפֹּל וְיִמְשֹׁךְ לְתוֹךְ הַמַּיִם:
ב רַשִׁ"י וְהָרַמְבַּ"ם. וְכָתַב הָרַ"ן דְּאִם כֵּן אֲפִלּוּ בִּמְסַנֵּן בְּסוּדָרִין נַמִּי נֵימָא הָכִי, אֶלָּא וַדַּאי מִשּׁוּם שִׁנּוּי הוּא, וְהָתָם כֵּיוָן דְּאִיכָּא שִׁנּוּי אַחֲרִינָא דְּלֹא עָבֵיד גֻּמָּא שַׁפִּיר דָּמִי. וְלִי נִרְאֶה דְּאֵין הָכִי נַמִּי דִּסְבִירָא לְהוּ לְרַשִׁ"י וְהָרַמְבַּ"ם שֶׁהָיוּ הַסּוּדָרִים מְתוּחִים וּנְתוּנִים עַל גַּבֵּי הַכְּלִי מִבְּעוֹד יוֹם, וְתֵדַע דְּבִכְפִיפָה עַל כָּרְחֲךָ בְּהָכִי מַיְרֵי כוּ'. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב וְעַיֵּן שָׁם: