עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק יט · משנה ו
ט דִּכְתִיב בֵּיהּ וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ:
י מָל וְלֹא פָרַע. תֵּימַהּ אַמַּאי אִיצְטְרִיךְ לְמִתְנֵי הַאי, דְּכֵיוָן דִּכְבָר תָּנֵי דְּבָשָׂר הַחוֹפֶה כוּ' מְעַכֵּב וְכִי לֹא פָּרַע עֲדַיִן רֹב הָעֲטָרָה מְכֻסָּה. תּוֹסָפוֹת. וּלְמַאן דְּאָמַר שֶׁלֹּא נִתְּנָה פְּרִיעָה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ, טוּבָא קָא מַשְׁמַע לָן, דְּלֹא תֵּימָא כֵּיוָן דְּאַבְרָהָם אָבִינוּ נִצְטַוָּה בַּמִּילָה לְבַדָּהּ, אַף שֶׁאֲנַחְנוּ בַּהֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי נִצְטַוֵּינוּ אַף בִּפְרִיעָה, מִכָּל מָקוֹם כִּי מָל וְלֹא פָּרַע לֹא הֲוֵי כְּאִלּוּ לֹא מָל לְגַמְרֵי, קָא מַשְׁמַע לָן דְּכָךְ נִתְחַדְּשָׁה הַהֲלָכָה דְּאִם לֹא פָּרַע כְּאִלּוּ לֹא מָל לְגַמְרֵי. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב. וְהַתּוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים מְיַשֵּׁב דְּקָא מַשְׁמַע לָן דְּאַף דְּהַקְּרוּם הָרַךְ מְכַסֶּה עָלֶיהָ, דְּבַתּוֹרָה לֹא נֶאֱמַר רַק יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ, וּמֵהֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי נֶאֱמַר לָנוּ הַפְּרִיעָה: