עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק יג · משנה ג
ו וּדְקָתָנֵי מֵתוֹ, שֶׁמֻּטָּל עָלָיו לְקָבְרוֹ אֲבָל לֹא לְהִתְאַבֵּל וְלִקְרֹעַ, שֶׁאֵינָן מֵאוֹתָן הָאֲמוּרִים בְּפָרָשַׁת אֱמֹר. וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם שֶׁהַקּוֹרֵעַ עַל מֵתוֹ שֶׁחַיָּב לְהִתְאַבֵּל שֶׁחַיָּב מִשּׁוּם דְּדַעְתּוֹ מִתְיַשֶּׁבֶת בְּכָךְ וְחֻמּוֹ מִתְפַּשֵּׁר כוּ'. וְקָשֶׁה לוֹמַר כֵּן, דְּלִדְבָרָיו כְּשֶׁהוּא קוֹרֵעַ עַל מֵת מְשַׁכֵּךְ חֲמָתוֹ בְּכָךְ, וְדָבָר זֶה נִרְאֶה דְּאָסוּר שֶׁהֲרֵי חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה, וּפֵרְשׁוּ בְּשִׂמְחָה וּבְלֵב טוֹב וְלִכְבֹּשׁ כַּעֲסוֹ. וְעוֹד דְּאִם כֵּן גַּם עַל מִי שֶׁאֵינוֹ חַיָּב כוּ' מְשַׁכֵּךְ נַמִּי חֲמָתוֹ בִּקְרִיעָתוֹ. וְעוֹד לָמָּה לֹא יִתְחַיֵּב בְּמֵתוֹ מִטַּעַם שֶׁעוֹשֶׂה הַמִּצְוָה וּמְתַקֵּן חִיּוּב הַמֻּטָּל עָלָיו, וְאַף עַל פִּי שֶׁמִּדְּרַבָּנָן הוּא כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַמַּגִּיד מִשְׁנֶה כוּ'. וּמִיהוּ בַּתּוֹסָפוֹת בְּשֵׁם רִ"י דְּתִקּוּן מִצְוָה לֹא חָשֵׁיב תִּקּוּן אֶלָּא כְּשֶׁמְּתַקֵּן גַּם דָּבָר אַחֵר מִלְּבַד הַמִּצְוָה, וְהַקְּרִיעָה מְתַקֵּן הַבֶּגֶד שֶׁיּוּכַל לְלָבְשׁוֹ וְאֵין בּוֹ חִמּוּם, עַד כָּאן. לָכֵן נִרְאֶה לִי שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין דַּעַת הַחֲכָמִים בְּמִצְוָתָם כְּדֵי לְשַׁכֵּךְ חֲמָתוֹ אֶלָּא שֶׁיִּקְרַע בְּטוּב לֵב כְּשֵׁם כוּ', מִכָּל מָקוֹם הָאֱמֶת כָּךְ הוּא וְשֶׁעַל יְדֵי זֶה מִסְתַּלֵּק חִמּוּמוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: