עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק י · משנה ב
ד [וּמַיְרֵי כְשֶׁהִיא] פְּחוּתָה [בְגָבְהָהּ] מִשְּׁלֹשָׁה [טְפָחִים], דַּהֲוֵי רְשׁוּת הָרַבִּים גְּמוּרָה:
ה וְהָא דִתְנָן בְּסוֹף פֶּרֶק דִּלְעֵיל קֻפַּת הָרוֹכְלִין אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת, לֹא שֶׁאִם לֹא הוֹצִיא כֻּלָּהּ שֶׁלֹּא יִתְחַיֵּב עַל אוֹתָן מִינִין שֶׁהוֹצִיא כֻּלָּן מִבַּחוּץ, אֶלָּא הָא אָתֵי לְאַשְׁמוֹעִינַן שֶׁאִם לֹא הָיָה לוֹ יְדִיעָה בֵּינְתַיִם אֵינוֹ חַיָּב עַל כֻּלָּן אֶלָּא אַחַת, וְלֹא תֵימָא דְּמִינִין מְחַלְּקִין. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: