עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק טז · משנה ד
ה וְטַעֲמַיְהוּ דְּאִי לָבֵישׁ טְפֵי וְנָפֵיק בְּהוּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים הֲוֵי מַשְּׂאוֹי וּמִשּׁוּם הָכִי אֲפִלּוּ לֶחָצֵר הַמְעֹרֶבֶת אָסוּר מִשּׁוּם דְּכֵיוָן דְּמִטְּרִיד חָיְשִׁינַן דִּלְמָא נָפֵיק בְּהוּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים. הָרַ"ן:
ו שֶׁאֵינָן מְחֻבָּרִין. וְעַיֵּן עוֹד בְּתוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב שֶׁהוּא עַל פִּי מִנְהַג מַלְבּוּשֵׁי הַמְּדִינוֹת:
ז וְחוֹזֵר וְלוֹבֵשׁ וּמוֹצִיא. וְהָא דְּלֹא שָׁרִינַן הָכִי בְּאָכֳלִין וּמַשְׁקִין, מִשּׁוּם דְּהָתָם כֵּיוָן דִּבְיָדוֹ הוּא מוֹצִיא מִתּוֹךְ שֶׁאָדָם בָּהוּל כוּ' אָתֵי לְכִבּוּיֵי אֲבָל הָכָא כֵּיוָן שֶׁאֵין אַתָּה מַתִּירוֹ אֶלָּא דֶּרֶךְ לְבִישָׁה רָמֵי אַנַּפְשֵׁיהּ וּמִדְּכַּר:
ח רוֹצֶה לוֹמַר כֵּיוָן דְּלֹא קָא חֲזֵי אֶלָּא שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת, אֲבָל מַלְבּוּשִׁים לְכֻלָּא יוֹמָא חָזוּ בְּשָׁוֶה: