עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק טו
משנה ב
א וַחֲסוּרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, וְאֵלּוּ הֵן הַמֻתָּרִין לְכַתְּחִלָּה. הָרַ"ן:
ב מִפְתַּח חֲלוּקָהּ. בַּגְּמָרָא, פְּשִׁיטָא. לֹא צְרִיכָא דְּאִית לַהּ שְׁנֵי פְּתָחִים, דְּהַיְנוּ אוֹתָן לְשׁוֹנוֹת שֶׁזָּכַר הָרַ"ב, וְאִם אֵינָהּ מַתֶּרֶת אֶלָּא הָאֶחָד יְכוֹלָה לְפוֹשְׁטָהּ וּלְלוֹבְשָׁהּ בְּדֹחַק, מַהוּ דְּתֵימָא חַד מִנַּיְהוּ בִּטּוּלֵי מְבַטְּלָהּ לַהּ וְתֶיהֱוֵי קֶשֶׁר שֶׁל קְיָמָא וְתַרְוַיְהוּ לִיתַּסְרֵי, קָא מַשְׁמַע לָן:
ג וְחוּטֵי סְבָכָה. בַּגְּמָרָא, פְּשִׁיטָא. לֹא צְרִיכָא דִּרְוִיחָא לַהּ וְאֵינוֹ מְהֻדָּק בְּרֹאשָׁהּ, מַהוּ דְּתֵימָא מִישְׁלַף שָׁלְפָה לַהּ מֵרֹאשָׁהּ כְּשֶׁהִיא קְשׁוּרָה וַהֲוָה לֵיהּ קֶשֶׁר שֶׁל קְיָמָא, קָא מַשְׁמַע לָן דְּאִשָּׁה חָסָה עַל שַׂעֲרָה פֶּן תְּנַתֵּק הַשֵּׂעָר, וּמִישְׁרָא שָׁרֵי לֵיהּ:
ד וְשֶׁל פְּסִיקְיָא. אִיכָּא נַמִּי לִשְׁנוּיֵי כְהַאי גַּוְנָא, מַהוּ דְּתֵימָא מְחַתָּה לֵיהּ דֶּרֶךְ רַגְלָהּ וְיוֹצְאָה, קָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא עָבְדֵי הָכִי מִשּׁוּם צְנִיעוּתָא. רַשִׁ"י:
ה וּרְצוּעוֹת וְכוּ'. יֵשׁ בַּגְּמָרָא הַרְבֵּה צְדָדִין, מֵהֶן לְחִיּוּב מֵהֶן לִפְטוּר מֵהֶן לְהֶתֵּר, וְהַמֻּתָּרִים הֵם שֶׁקּוֹשְׁרִים אוֹתָם עַל הָרֶגֶל בִּשְׁעַת מַלְבּוּשׁ, שֶׁאֵלּוּ וַדַּאי אֵינָן מַעֲשֵׂה אֻמָּן וְלֹא שֶׁל קְיָמָא. הָרַמְבַּ"ם:
ו וּבְאַחַת מֵהֶן יָכֹל לְהוֹצִיא הַיַּיִן. רַשִׁ"י. וְנִרְאֶה לִי אֲבָל בְּדֹחַק, וְכֵן בִּקְדֵרָה שֶׁל בָּשָׂר, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ בְּכָל הָאֲחֵרִים. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ז לִפְנֵי הַבְּהֵמָה. בַּגְּמָרָא, פְּשִׁיטָא. לֹא צְרִיכָא דְּאִית לַהּ תַּרְתֵּי אִיסָּרֵי, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שְׁנֵי חֲבָלִים קוֹשֵׁר בְּרֹחַב הַפֶּתַח זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה. לִישָׁנָא אַחֲרִינָא, תְּרֵי אִיסָּרֵי שֶׁקּוֹשְׁרָן הַיּוֹם בִּשְׁנֵי צִדֵּי הַפֶּתַח וְלֹא הָיְתָה תְּלוּיָה בָּהּ מֵאֶתְמוֹל, מַהוּ דְּתֵימָא חַד מִנַּיְהוּ בַּטּוֹלֵי מְבַטֵּל וְיוֹצִיאֶנָּה בְּדֹחַק, קָא מַשְׁמַע לָן:
ח מַסִּיק בַּגְּמָרָא דְּלֹא פָּלֵיג, דְּהָא דָּמִי לְהָנָךְ דִּלְעֵיל:
ט שֶׁאֵין כְּלֵי הַגַּרְדִי מֻקְצִין. הָרַמְבַּ"ם. וְהָכִי אִיתָא בַּגְּמָרָא:
משנה ג
י מְקַפְּלִין כוּ'. מִשּׁוּם דְּתָנֵי לְעֵיל קוֹשֶׁרֶת אִשָּׁה מִפְתַּח חֲלוּקָהּ שֶׁהֵם מִתִּקּוּנֵי בִּגְדֵי הָאָדָם, נָקַט נַמִּי לְהַךְ שֶׁהֵם תִּקּוּנֵי הַבְּגָדִים. וְאַף עַל גַּב דְּלֹא הָוְיָן מִשּׁוּם קְשִׁירָה וְלֹא נֶאֶסְרוּ אֶלָּא מִשּׁוּם דַּהֲוֵי כִּמְתַקֵּן מָנָא, וּכְדֶרֶךְ שֶׁאָסְרוּ טְבִילַת כֵּלִים:
יא וּמַצִּיעִין כוּ'. הַצָּעוֹת בְּגָדִים עַל הַמִּטּוֹת לִישֹׁן עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ יְצוּעִי עָלָה (בְּרֵאשִׁית מט). הָרַמְבַּ"ם:
יב וְכֵן וְחֶלְבֵי שַׁבָּת קְרֵבִין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת. רַשִׁ"י. וְאִם תֹּאמַר הָא לֹא מִיקְלָע יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפֶרֶק ה' דְּסֻכָּה מִשְׁנָה ה', הָא מוֹקְמִינַן הָתָם לְהַךְ מִשְׁנָה כָּאֲחֵרִים דִּסְבִירָא לְהוּ דְּכָל הֶחֳדָשִׁים כְּסִדְרָן, אֶחָד מָלֵא וְאֶחָד חָסֵר:
יג רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר כוּ'. וְטַעֲמוֹ כִּדְתַנְיָא, עוֹלַת שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ, לִמֵּד עַל חֶלְבֵי שַׁבָּת שֶׁקְּרֵבִין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, יָכֹל אַף שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּשַׁבָּת, תַּלְמוּד לוֹמַר בְּשַׁבַּתּוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר עוֹלַת וְגוֹ' לִמֵּד שֶׁקְּרֵבִין בְּיוֹם טוֹב, יָכֹל אַף בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, תַּלְמוּד לוֹמַר בְּשַׁבַּתּוֹ:
יד כְּלוֹמַר וּלְהָכִי לְמֵדִין מִשַּׁבָּת לְיוֹם הַכִּפּוּרִים וְלֹא מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים לְשַׁבָּת:
טו כְּלוֹמַר שֶׁהַכָּתוּב עֲשָׂאָן שָׁוִין לְדָבָר זֶה. דְּהָא וַדַּאי דְּשַׁבָּת חָמוּר, שֶׁהוּא בִּסְקִילָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּכָרֵת:
טז קְרֵבִין כוּ'. וְכָל שֶׁכֵּן קִפּוּל, דְּצֹרֶךְ הֶדְיוֹט: