עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה ז
ט וּמַשְׁמַע דִּרְאוּיִין גַּם כֵּן לָאֲכִילָה, אֶלָּא כֵּיוָן דְּלִזְרִיעָה קַיְמָא הֲוָה שְׁכִיחָא וּשְׁכִיחָא, דְּאָזְלִינַן בָּתַר דִּשְׁכִיחָא לְחֻמְרָא כְדִלְעֵיל [וּלְשׁוֹן הָרַ"מ זֵרְעוֹנֵי גִנָּה הֵם הַזְּרָעִים שְׁאֵינָם רְאוּיִם לַאֲכִילָה]. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
י פָּחוֹת מִכַּגְּרוֹגֶרֶת. בְּפֵרוּשׁ הָרַמְבַּ"ם אָמַר קָרוֹב לִגְרוֹגֶרֶת, וְטַעֲמוֹ נִרְאֶה דְּמִדְּלֹא פֵּרֵשׁ הַשִּׁעוּר שְׁמַע מִינַּהּ דִּבְפָחוֹת מְעַט קָאָמַר:
יא חֲמִשָּׁה. פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ"ם אֲפִלּוּ לֹא הוֹצִיא אֶלָּא חֲמִשָּׁה בִּלְבַד:
יב שֶׁהֲרֵי מֻתָּר לְאָכְלוֹ כְּשֶׁמֵּת [וְאֵינוֹ טָעוּן שְׁחִיטָה כַדָּגִים], וּמִשּׁוּם הָכִי בְּטָמֵא לְקַמָּן מְפָרֵשׁ הָרַ"ב דְּאֵין מַצְנִיעִין לְתִינוֹק דִּלְמָא מָיֵת וְאָכִיל לֵיהּ, שְׁמַע מִינַּהּ דִּבְטָהוֹר לֹא אִכְפַּת לַן אִי אָכִיל לֵיהּ:
יג אַף עַל גַּב דְּאֵין מְצֻוִּין עַל קָטָן הָאוֹכֵל אִסּוּר לְהַפְרִישׁוֹ, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י דְּמִכָּל מָקוֹם בַּיָּדַיִם לֹא יָהֲבִינַן לֵיהּ כִּדְתַנְיָא כוּ'. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: