עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה ה
ה כְּדֵי לְבַשֵּׁל. אַף עַל גַּב דִּתְנַן בְּמִשְׁנָה ה' פֶּרֶק ח' קָנֶה שֶׁהוּא עָב כוּ' כְּדֵי לְבַשֵּׁל כוּ' אִיצְטְרִיךְ לְאַשְׁמְעִינַן בְּעֵצִים, דְּלֹא תֵּימָא דְּחָזוּ לַעֲשׂוֹת בָּהֶן שֵׁן שֶׁל מַפְתֵּחַ וּבְכָל שֶׁהוּא לִחַיַּב, קָא מַשְׁמַע לָן. גְּמָרָא:
ו תְּבָלִין. כְּמוֹ הַפִּלְפֵּל וְהַזַּנְגְּבִיל וּגְלַנְגַּאן וְקִדָּה וְדוֹמֵיהֶן, וְכֻלָּן מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לְפִי שֶׁפְּעֻלָּתָן אַחַת. הָרַמְבַּ"ם. וְכָל אֵלּוּ הֵם מִינֵי מִרְקָחוֹת וּדְבָרִים שֶׁרֵיחָן טוֹב, וְלַאֲפוֹקֵי שְׁאָר דְּבָרִים שֶׁמְּתַבְּלִין בָּהֶם הַתַּבְשִׁיל כְּמוֹ הַשּׁוּם וְהַבָּצָל. וּתְמֵהַנִּי דִּבְפֶרֶק ב' דְּעָרְלָה מִשְׁנָה ט"ו מְפָרֵשׁ תְּבָלִין כָּל דָּבָר שֶׁמְּתַבְּלִין בּוֹ וַאֲפִלּוּ שׁוּם כוּ', וְכָל שִׁעוּרֵי שַׁבָּת הוֹלְכִין אַחַר דַּרְכָּן שֶׁל בְּנֵי אָדָם לַעֲשׂוֹת בַּדְּבָרִים הָהֵם, הָכִי נַמִּי כֵּיוָן שֶׁהַשּׁוּם וְדוֹמָיו בִּכְלַל תְּבָלִין לְעִנְיַן נוֹתֵן טַעַם הָכָא נַמִּי שֶׁיִּהְיוּ בִּכְלַל תְּבָלִין לְעִנְיַן הוֹצָאַת שַׁבָּת. וְאִי אֵין מְתַבְּלִין לְבֵיצָה אֶלָּא בְאֵלּוּ שְׁזָכַר הָרַ"מ נִיחָא. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב. וְעַיֵּן שָׁם:
ז כְּלוֹמַר שֶׁמְּיַבְּשִׁין אוֹתוֹ וְכוֹתְשִׁין הַדֵּק הַדֵּק עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה כְּעָפָר: