עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה ג
ב וְאִם תֹּאמַר אִם כֵּן טְפֵי הֲוָה לֵיהּ לְמִנְקַט קְרָא דִּוְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר. וְאוֹמֵר רִ"י דְּנִיחָא לֵיהּ לַאֲתוֹיֵי הֱיוּ נְכוֹנִים לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים מִשּׁוּם דְּמוּכַח דְּמִשּׁוּם פְּלִיטַת זֶרַע הִקְפִּיד דִּכְתִיב בֵּיהּ אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה. תּוֹסָפוֹת:
ג וְאִם תֹּאמַר וְהָא כְּתִיב בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים, אַלְמָא טְפֵי מִסְתַּכֵּן בַּשְּׁלִישִׁי מִבַּשֵּׁנִי, וְיֵשׁ לוֹמַר אַף עַל פִּי שֶׁסַּכָּנַת יוֹם שֵׁנִי גְּדוֹלָה מִשְּׁלִישִׁי, אֲפִלּוּ הָכִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הָיוּ חֲלוּשִׁים בְּיוֹתֵר וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִים לִבְרֹחַ וּלְהִלָּחֵם, אֲבָל בְּיוֹם שֵׁנִי עֲדַיִן לֹא תָּשַׁשׁ כֹּחָם. הָרַ"ן: