עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ח · משנה א
א וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י בֵּיצָה וּמֶחֱצָה רְבִיעִית הַלֹּג. וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם כִּי שִׁעוּר הַכְּלִי אֶצְבָּעַיִם עַל אֶצְבָּעַיִם עַל רוּם אֶצְבָּעַיִם, וָחֵצִי אֶצְבַּע וְחֹמֶשׁ אֶצְבַּע. וְכָל הַמִּדּוֹת בְּגֻדָּל, שֶׁהוּא הַבֹּהֶן בַּלָּשׁוֹן הָעִבְרִי:
ב וְאֵין שִׁעוּרוֹ יָדוּעַ לָנוּ, אֲבָל פֵּרוּשׁוֹ כְּדֵי גְּמִיעָה שֶׁל אָדָם בֵּינוֹנִי, וְהוּא פָּחוֹת אֲפִלּוּ מִכְּדֵי לֻגְמָיו, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מֵרְבִיעִית (מַגִּיד מִשְׁנֶה פֶּרֶק יח בְּשֵׁם הָרַמְבַּ"ם):
ג לָשׁוּף כוּ'. וּרְפוּאָתוֹ מְצוּיָה [שֶׁרְגִילִים לְמָחוֹת בּוֹ הַרְפוּאָה לָעַיִן], דְּכָל מַשְׁקִין מְרַפְּאִים לָעֵינַיִם וְנִגְלָדִין כְּדֶבֶק עַל הָעַיִן, לְבָר מִמַּיָּא דְּמַסּוּ וְלֹא נִגְלָדִין. גְּמָרָא: