עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה א
א בַּגְּמָרָא דַף ל"ד: גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַטְמִין בְּרֶמֶץ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גַּחֶלֶת. וְיַטְמִין, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יֶחְתֶּה בַּגֶּחָלִים, גְּמָרָא. וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם וְאוּלַי תַּקְשֶׁה בְּעִקָּר שֶׁהוּא אֶצְלֵנוּ אֵין גּוֹזְרִין גְּזֵרָה לִגְזֵרָה, וְהוּא שֶׁיִּגְזְרוּ בֵּית דִּין דָּבָר בְּשָׁעָה מִן הַשָּׁעוֹת וְאַחַר כָּךְ יָשׁוּבוּ וְיִגְזְרוּ גְּזֵרָה לְאוֹתָהּ גְּזֵרָה, זֶה הַדָּבָר אֵינָם עוֹשִׂין. אֲבָל אִם יִהְיוּ שְׁתֵּי הַגְּזֵרוֹת בְּשָׁעָה אַחַת הָרְשׁוּת בְּיָדָם, וְהוּא עִנְיָן אָמְרָם כֻּלָּה חַדָּא גְזֵרָה הִיא. רְצוֹנוֹ לוֹמָר כִּי מִי שֶׁגָּזַר זֹאת הַגְּזֵרָה רָאָה שֶׁלֹּא תִתְקַיֵּם זֹאת הַגְּזֵרָה אֶלָּא בִּגְזֵרָה אַחֶרֶת תְּחַזֵּק אוֹתָהּ וְתִסְמֹךְ אוֹתָהּ, וּלְפִיכָךְ גָּזַר שְׁתֵּי הַגְּזֵרוֹת בְּפַעַם אַחַת, וְהוּא עִנְיַן אָמְרָם כֻּלָּהּ חֲדָא גְּזֵרָה הוּא: