עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ה
ח כְּחָס כוּ'. כְּשֶׁהוּא חָס. הָרַ"ן. וּבְפֵרוּשׁ רַשִׁ"י כָּתַב כִּי חָס. וְזֶה קָרוֹב לְדִבְרֵי הָרַ"ן, דְּכִי מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן דְּהָא. וְאֶפְשָׁר דִּמְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן אִי שֶׁהוּא אִם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ט וְרַבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר. דִּסְבִירָא לֵיהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּמִשְׁנָה ה' פֶּרֶק י', וּפֵרְשׁוּ שָׁם בַּתּוֹסָפוֹת דְּהַיְנוּ כְּשֶׁעוֹשֶׂה מְלָאכָה וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְאוֹתוֹ צֹרֶךְ כְּעֵין שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לָהּ בַּמִּשְׁכָּן אֶלָּא לְעִנְיָן אַחֵר כוּ', וּכְחָס עַל הַנֵּר וְעַל הַשֶּׁמֶן אוֹ עַל הַפְּתִילָה שֶׁהוּבְהֲבָה כְּבָר אֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָן, שֶׁבַּמִּשְׁכָּן לֹא הָיָה כִּבּוּי אֶלָּא לַעֲשׂוֹת פֶּחָמִין בְּכִבּוּי זֶה, וּמְתַקְּנִין עַל יְדֵי כִּבּוּי זֶה שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לִמְלֶאכֶת הַצּוֹרְפִין:
י דְּמוֹקִים לַהּ בַּגְּמָרָא בִּפְתִילָה שֶׁצָּרִיךְ לְהַבְהֲבָהּ, שֶׁלֹּא הוּבְהֲבָה מִבְּעוֹד יוֹם: