עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה א
א יְצִיאוֹת הַשַּׁבָּת. וְאַף עַל גַּב דִּמְלָאכָה זוֹ מְנוּיָה בְּסוֹף אֲבוֹת מְלָאכוֹת בְּפֶרֶק ז' הִקְדִּימוּהָ, לְפִי שֶׁזֹּאת הַמְּלָאכָה הִיא נִמְצֵאת תָּדִיר, וּבָהּ יִכָּשְׁלוּ בְּנֵי אָדָם עַל הָרֹב, לְפִי שֶׁאֵינָם צְרִיכִים בָּהּ לִכְלוּם. וְטַעַם שֵׁנִי לְלַמְּדֵנוּ שֶׁהִיא מְלָאכָה, אַף עַל פִּי שֶׁהַנִּרְאֶה מִמֶּנָּה שֶׁאֵינָהּ מְלָאכָה. הָרַמְבַּ"ם:
ב וּמַה לִּי אַפּוֹקֵי מַה לִּי עַיּוֹלֵי. גְּמָרָא רֵישׁ פֶּרֶק הַזּוֹרֵק. וּבְמַסֶּכֶת שְׁבוּעוֹת דַּף ה' (וּבִמְכִילְתִּין) אָמְרִינַן וְטַעְמָא מַאי, תַּנָּא כָּל עֲקִירַת חֵפֶץ מִמְּקוֹמוֹ הוֹצָאָה קָרֵי לַהּ:
ג בַּחוּץ. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת תֵּימַהּ לְרִ"י אַמַּאי צָרִיךְ לְמִתְנֵי תַּרְתֵּי דְּעָנִי וּדְבַעַל הַבַּיִת, מַה לִּי עָנִי מַה לִּי עָשִׁיר. וְנִרְאֶה דְּאִיצְטְרִיך לְאַשְׁמוֹעִינַן מִשּׁוּם דְּהוֹצָאָה מְלָאכָה גְּרוּעָה הִיא, דְּמַה לִּי מוֹצִיא מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לִרְשׁוּת הַיָּחִיד מַה לִּי מוֹצִיא מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הַיָּחִיד, וְלֹא הֲוָה גָּמְרִינַן דְּבַעַל הַבַּיִת מֵעָנִי וְלֹא דְּעָנִי מִבַּעַל הַבַּיִת, וּלְהָכִי אִיצְטְרִיכֵי תְּרֵי קְרָאֵי, חַד אַל יֵצֵא, וְחַד וַיִּכָּלֵא הָעָם מֵהָבִיא, דִּבְרֵישׁ פֶּרֶק הַזּוֹרֵק:
ד אוֹרְחָא דְּמִלְּתָא נָקֵיט דְּבָעֵי לְפָרוֹשֵׁי דְּרוֹצֶה לְקַבֵּל צְדָקָה מִטַּעֲמָא דִּמְפָרֵשׁ:
ה מִצַּד אִסּוּר שַׁבָּת הוּא דְּקָאָמְרִינַן פָּטוּר וּמֻתָּר, וְלֹא דָּיְקִינַן הַשְׁתָּא בְּאִסּוּר דְּלִפְנֵי עִוֵּר, דִּבְלָאו דִּידֵיהּ לֹא מַיְרֵי. הָרַ"ן:
ו כְּלוֹמַר וְיָבֹא לִידֵי חִיּוּב חַטָּאת. וְהַתּוֹסָפוֹת הִקְשׁוּ עַל זֶה דַּעֲקִירָה בְּלֹא הוֹצָאָה אֵינוֹ אֶלָּא טִלְטוּל בְּעַלְמָא, וְאֵין בָּהּ דְּרָרָא דְּחִיּוּב חַטָּאת כְּלָל וְעוֹד הִקְּשׁוּ כוּ', וּמְפָרֵשׁ רִיבָ"א דְּאוֹתוֹ שֶׁפּוֹשֵׁט אֶת יָדוֹ וּמַכְנִיסָהּ אוֹ מוֹצִיאָהּ, הַהִיא קָחָשֵׁיב דְּמָצֵי אָתְיָא לִידֵי חִיּוּב חַטָּאת: