עיקר תוספות יום טוב על משנה שביעית· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה ה
ח וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאָמַר אוֹכְלִין עַל הָרִאשׁוֹן דּוֹרֵשׁ לִסְבָרָתוֹ מֵהַאי קְרָא, וּפֵרְשׁוּ דְּסוֹבֵר דְּאִי לָאו הַאי קְרָא הֲוָה אֲמֵינָא דְּאוֹתוֹ הַמִּין דַּוְקָא יְבַעֵר וְלֹא יוֹתֵר אַף עַל פִּי שֶׁטַּעַם הָאִסּוּר מְעֹרָב בָּהֶן, דְּלֹא דָמִי אִסּוּר דְּבִעוּר לִשְׁאָר אִסּוּרִים דְּהָא שָׁרֵי לַעֲנִיִּים, וַהֲוָה אֲמֵינָא דִּנְחַשְׁבֵיהּ כִּמְבֹעָר כֵּיוָן שֶׁאֵין כָּאן אֶלָּא הַטַּעַם. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סוֹבֵר דְּוַדַּאי הַטַּעַם חָשִׁיב כִּמְבֹעָר, וְהַאי קְרָא אָתֵי לְהַתִּיר אַף גּוּף אוֹתוֹ שֶׁכָּלָה הוֹאִיל וּמְעֹרָב בָּהֶן הַטַּעַם מִן הַמֻּתָּרִין:
ט רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר כוּ'. לְשׁוֹן הַתּוֹסָפוֹת וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל סָבַר מַמָּשׁוּת שֶׁל כָּל אֶחָד שֶׁכָּלָה מִן הַשָּׂדֶה אָסוּר, אֲבָל הַטַּעַם הוּא כִּמְבֹעָר. וְנִרְאֶה לִי דְּאַתְיָא לֵיהּ נַמִּי מִקְּרָא דְדָרִישׁ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וּסְבִירָא לֵיהּ דְּאִי לָאו הַאי קְרָא הֲוָה אֲמֵינָא דְּאַף הַטַּעַם אוֹסֵר וְהַכֹּל יְבַעֵר וְשָׁוֶה לִשְׁאָר אִסּוּרִים לֶאֱסֹר בְּטַעֲמוֹ, קָא מַשְׁמַע לָן הַךְ קְרָא מִן הַשָּׂדֶה תֹּאכְלוּ, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהַמִּין בַּשָּׂדֶה אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בָּלוּעַ טַעַם אִסּוּר לֵית לָן בָּהּ וְאַתָּה אוֹכֵל מִן הַבַּיִת. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
י אוֹכְלִין בָּרְגִילָה כוּ'. רְגִילָה פֵּרְשׁוֹ הָרַעַ"ב בְּרֵישׁ פֶּרֶק ז'. וְזֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם רְגִילָה הוּא עֵשֶׂב חֲלוֹגְלוֹגוֹת וְיֵשׁ בּוֹ לֵחוּת הַרְבֵּה וּבִשְׁבִיל זֶה תַּעֲמֹד יָמִים רַבִּים, וְאִם פָּסְקָה מִמָּקוֹם אֶחָד נִמְצֵאת בְּאַחֵר שֶׁיִּהְיֶה יוֹתֵר לַח מִמֶּנּוּ, וְנִסְתֶּרֶת מִן הָאָרֶץ, וּכְשֶׁהֵם רוֹאִין שֶׁיָּבַשׁ בְּבִקְעַת בֵּית נְטוֹפָה יוֹדְעִים שֶׁכְּבָר יָבְשָׁה בְּכָל מָקוֹם וְלֹא נִשְׁאַר מִמֶּנּוּ כְּלוּם, מִפְּנֵי שֶׁזּוֹ הָאָרֶץ לַחָה מְאֹד וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרֵאת בֵּית נְטוֹפָה שֶׁהִיא אֶרֶץ רַבַּת הַלֵּחוּת, וְעֵשֶׂב הַהוּא עוֹמֵד יָמִים רַבִּים עַל הָאָרֶץ וְהִיא הַסִּגָּרִיּוֹת: