עיקר תוספות יום טוב על משנה שביעית· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה ג
ה לֹא אָמְרוּ כוּ'. רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּלֵיג אַתַּנָּא קַמָּא דִּסְבִירָא לֵיהּ דְּדִין שָׁלֹשׁ אֲרָצוֹת הֵן יְהוּדָה כוּ' וּבְכָל אֶרֶץ מֵהֶן שָׁלֹשׁ אֶלָּא דִּלְעִנְיַן שְׁבִיעִית כָּל אֶרֶץ אַחַת הִיא, וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאַדְרַבָּה לֹא אָמְרוּ שָׁלֹשׁ אֲרָצוֹת אֶלָּא בְּאֶרֶץ אַחַת, אֲבָל זֹאת הָאָרֶץ הִיא יְהוּדָה בִּלְבָד. אָמְנָם שְׁאָר אֲרָצוֹת כוּ':
ו וְכָל כוּ'. סוֹבֵר רַבִּי שִׁמְעוֹן דִּלְזֵיתִים וּתְמָרִים מִתְרַחֲקִים. דְּהָא דְאֵין מִתְרַחֲקִים גְּמִירֵי כוּ' וּבַהֲנֵי גְדֵלִים וּלְפִיכָךְ מִתְרַחֲקִים (וְעַיֵּן בְּתוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים שֶׁהִשִּׂיג עַל זֶה הַפֵּרוּשׁ וּמַסִּיק קִים לְהוּ לְרַבָּנָן דְּפֵרוֹת הַלָּלוּ כָּלִים בְּכָל מָקוֹם בְּשָׁוֶה). וְרַ"מ כָּתַב דְּזֹאת הַבָּבָא דִּוְכָל הָאֲרָצוֹת דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא: