עיקר תוספות יום טוב על משנה שביעית· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה א
א כָּתַב הַתּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב הָכִי תַּנְיָא בְּסֻכָּה דַּף ל"ט, וְלֹא יָדַעְתִּי טַעַם דְּנָקְטֵי בְּכַחֲצִי אִסָּר, וַהֲרֵי פְּרוּטָה הִיא הַפְּחוּתָה שֶׁבַּמַּטְבְּעוֹת הַנִּזְכָּרוֹת בַּמִּשְׁנָה הֲוֵי מָצֵי לְמִנְקָט:
ב הִתִּירוּ לוֹ כְּדֵי מְזוֹנוֹ כִּדְאִיתָא בַּמַּסֶּכְתָּא הַנִּזְכֶּרֶת, וְשָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת הֵן מְזוֹן יוֹם הַשַּׁבָּת. הָרַ"שׁ:
ג צָרִיךְ לוֹמַר דְּשָׂדֶה דִתְנָן בְּמַתְנִיתִין וּדְנָקַט הָרַ"ב בְּרֵישָׁא, מִדְבָּר קָרִינַן לֵיהּ: