עיקר תוספות יום טוב על משנה שביעית· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה ד
ח הֲוָה לֵיהּ לְמִנְקָט קְרָא דְּלָכֶם דְּמַיְתֵי בַּגְּמָרָא כְּדִלְעֵיל אֶלָּא דְנָקַט פָּסוּק מְרֻוָּח דִּמְפֹרָשׁ כָּתוּב דִּמְכִירָה מֻתֶּרֶת:
ט וּלְמַאי דְכָתְבִינַן דְּמִדְּאוֹרַיְתָא אָסוּר אֶלָּא שֶׁמָּסוּר בְּיַד חֲכָמִים, אִיכָּא לְמֵימַר דְּמִשּׁוּם מַס נַמִּי כֹּחַ בְּיָדָם לוֹמַר שֶׁהַתּוֹרָה לֹא אָסְרָה בְּכִי הָא, אִי נַמִּי מִשּׁוּם חַיֵּי נֶפֶשׁ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
י וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. חֲכָמִים הַיְנוּ תַּנָּא קַמָּא, וְיֵשׁ לוֹמַר דְּצַיָּד כְּשֶׁמְּכַוֵּן לָצוּד טְמֵאִים אִיכָּא בֵּינַיְהוּ, דְּלַחֲכָמִים שָׁרֵי הוֹאִיל וּמֵחֲמַת אֻמָּנוּתוֹ נִתְחַיֵּב מַס רַשַּׁאי לְכַוֵּן לָצוּד הַטְּמֵאִים כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִפְרֹעַ הַמַּס, וּלְתַנָּא קַמָּא אַף עַל פִּי דְּצַיָּד הוּא לֹא הִתִּירוּ לוֹ אֶלָּא בְּנִזְדַּמֵּן. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: