עיקר תוספות יום טוב על משנה שביעית· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ט
יד נָפָה וּכְבָרָה. נָפָה הִיא אֲשֶׁר יָנִיפוּ בָהּ הַקֶּמַח לְהוֹצִיא מִמֶּנָּה הַסֻּבִּין, וְהִיא כְּמוֹ כְּבָרָה, אֲבָל כְּבָרָה הִיא לִתְבוּאָה וְנָפָה הִיא לְקֶמַח. הָרַ"מ:
טו וּבוֹרֶרֶת כוּ'. וְהָא דְּלֹא תָנֵי בְּמַתְנִיתִין תַּנוּר וְרֵחַיִם גַּבֵּי עַם הָאָרֶץ כִּדְקָתָנֵי גַּבֵּי שְׁבִיעִית, מִשּׁוּם דְּשָׁמְעִינַן לַהּ מִכְּלָלָא דְּבוֹרֶרֶת וְטוֹחֶנֶת עִמָּהּ, אִי נַמִּי יַגִּיד עָלָיו רֵעוֹ וְסָמַךְ אַדְּתָנֵי בְּרֵישָׁא. הָרַ"שׁ. וְהַתּוֹסָפוֹת תֵּרְצוּ דְּתַנּוּר אֵין דֶּרֶךְ לְהַשְׁאִילוֹ, מִשּׁוּם דְּאִי מִטַּמֵּא טָעוּן שְׁבִירָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
טז וּמַרְקֶדֶת כוּ'. מִשּׁוּם דְּבָעֵי לְמִתְנֵי אֲבָל מִשֶּׁתַּטִּיל מַיִם קָתָנֵי הָכָא מַרְקֶדֶת, אַף עַל גַּב דִּבְרֵישָׁא לֹא קָתָנֵי לְדִינָא דְרִקּוּד. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יז וְהֶחְמִירוּ מִשֶּׁתַּטִּיל הַמַּיִם שֶׁאָז תִּתְגַּלְגֵּל אַף עַל גַּב דְּלֹא מְחַיְבָא בְּחַלָּה עַד שֶׁתִּתְגַּלְגֵּל, תּוֹסָפוֹת גִּטִּין, וְעַיֵּן בְּתוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב בַּאֲרִיכוּת:
יח וְכֻלָּן כוּ'. בַּיְרוּשַׁלְמִי מְפָרֵשׁ דְּלֹא קָאֵי הַךְ טַעֲמָא דְּדַרְכֵי שָׁלוֹם אֶלָּא אַמַּתְנִיתִין דְּמַשְׁאֶלֶת, אֲבָל לְכוּלְהוּ דִּלְעֵיל מִנָּהּ לֹא קָאֵי, וּמִשּׁוּם הָכִי מְפָרֵשׁ הַיְרוּשַׁלְמִי וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב דְּנָפָה תָּלִינַן לִסְפֹּר כוּ' וְלֹא תָלִינַן שֶׁיְּנַפֶּה לִטְחִינָה, וְכֵן כֻּלָּן וּלְדָבָר שֶׁל הֶתֵּר, וּכְהַנְהוּ דְתָלִינַן בְּמַתְנִיתִין דִּלְעֵיל מֵהַךְ, אֶלָּא דְהָכָא מַיְרֵי בְּיָדוּעַ שֶׁאֵין לָהּ פֵּרוֹת שֶׁל הֶתֵּר לְמִתְלֵי בָהּ, וְהִלְכָּךְ הֲנָךְ תְּלִיוֹת לֹא הֲוֵי גְּמוּרוֹת כְּהַנְהוּ דִלְעֵיל, וְאִי לָאו מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם לֹא הֲוָה שָׁרִינַן לְהוּ. וְאִי לֹא הֲוָה לָן לְמִתְלֵי כְּלָל לֹא הָיָה טַעַם דְּדַרְכֵי שָׁלוֹם כָּל כָּךְ לְהַתִּיר לְסַיֵּעַ יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה שֶׁהוּא בִּכְלַל לִפְנֵי עִוֵּר כוּ', וְדַוְקָא בַּהֲנֵי דְנָפָה וּכְבָרָה כוּ' מוֹעִיל דַּרְכֵי שָׁלוֹם עִם תְּלִיָּה כָּל דְּהוּ, מִשּׁוּם דִּבְהוּ שַׁיָּךְ טְפֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם. הָרַ"שׁ: