עיקר תוספות יום טוב על משנה שביעית· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה ג
ד מַחֲצִיב. נֹסַח אַחֵר מֻתָּר. וְגַם גִּרְסַת מַחֲצִיב יֵשׁ לְפָרֵשׁ כֵּן, מִלְּשׁוֹן חֲצֻבָּה שֶׁהֵם רַגְלֵי הַקַּנְקַן, וְיֵשׁ קַנְקַנִּים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם הַרְבֵּה רַגְלַיִם. כֶּסֶף מִשְׁנֶה:
ה עַד שֶׁיַּעֲמִיק שְׁלֹשָׁה. בְּפֶרֶק קַמָּא דְמוֹעֵד קָטָן פָּרֵיךְ וַהֲלֹא כְּשֶׁיַּעֲמִיק נִרְאֶה כְּעוֹדֵר. וּמְשָׁנֵי חַד אָמַר כְּגוֹן שֶׁהֶעֱמִיק קֹדֶם לָכֵן, וְחַד אָמַר זִבְלוֹ מוֹכִיחַ עָלָיו. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּלֵיכָּא לְמֵיחַשׁ לְהָא, דְמַאן דְּחָזֵי הַחֲפִירָה הָא חָזֵי לֵיהּ לַזֶּבֶל שֶׁבַּחֲפִירָה:
ו הַיְנוּ דִּכְשֶׁהָיָה לוֹ דָּבָר מֻעָט בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עֶרֶב שְׁבִיעִית וְהוּא מְבַקֵּשׁ לְהוֹצִיאוֹ בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ בַּשְּׁבִיעִית, הֲרֵי זֶה מוֹסִיף עָלָיו מִשֶּׁפָּסְקוּ עוֹבְרֵי עֲבֵרָה. וְהָא דְקָתָנֵי עַד כַּמָּה מְזַבְּלִין כוּ', הַיְנוּ שִׁעוּר כַּמָּה אַשְׁפּוֹת לְבֵית סְאָה וְכַמָּה מַשְׁפֵּלוֹת לְאַשְׁפָּה, אֲבָל בַּתְּחִלָּה כְּשֶׁמּוֹצִיא אֵינוֹ מוֹצִיא עֶשֶׂר מַשְׁפֵּלוֹת בְּפַעַם אַחַת, לְכָךְ אֲפִלּוּ אֵין לוֹ בְּבֵיתוֹ שִׁעוּר כָּזֶה אֲפִלּוּ הָכִי רַשַּׁאי לְהוֹצִיא אוֹתוֹ מְעַט שֶׁיֵּשׁ לוֹ וְיוֹסִיף עָלָיו כְּשֶׁיִּהְיֶה לוֹ. וְעַיֵּן בְּתוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: