עיקר תוספות יום טוב על משנה שביעית· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה א
א בַּיְרוּשַׁלְמִי מַקְשֶׁה אֲפִלּוּ מִשֶּׁפָּסְקוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה יְהֵא אָסוּר מִפְּנֵי מַרְאִית עַיִן, שֶׁיֹּאמְרוּ לְתוֹךְ בֵּית הַשְּׁלָחִין הוּא מוֹצִיא, שֶׁאַף מִשֶּׁפָּסְקוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה בִּשְׂדֵה הַבַּעַל רְגִילִים לְהוֹצִיאָם לְבֵית הַשְּׁלָחִין. וּמְשָׁנֵי יוֹדְעִים הֵם בְּנֵי עִירוֹ אִם יֵשׁ לוֹ בֵּית הַשְּׁלָחִין אִם אֵין לוֹ, וְלֹא חָשׁוּ לְעוֹבְרִין וְשָׁבִין מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן:
ב כְּלוֹמַר הַזֶּבֶל נִקְרָא מָתוֹק עַל שֵׁם שֶׁנּוֹתֵן כוּ', וּבֵין קֹדֶם שֶׁיִּיבַשׁ וּבֵין לְאַחַר שֶׁיִּיבַשׁ לְעוֹלָם נִקְרָא מָתוֹק. וְטַעֲמָא דְשַׁרְיוּתָא מִשּׁוּם דְּמִשֶּׁיִּיבַשׁ אֵין מְזַבְּלִים הָאָרֶץ לַעֲבוֹדָה וְנִכָּר שֶׁהוּא צוֹבְרוֹ לָאוֹצָר וְלֹא לְזַבְּלוֹ. וְעַיֵּן מִשְׁנָה ו' פֶּרֶק ט' שֶׁמְּפָרֵשׁ הָרַ"ב בְּעִנְיָן אַחֵר: