עיקר תוספות יום טוב על משנה שביעית· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה י
יד מְפָרֵשׁ בַּיְרוּשַׁלְמִי כֵּיצַד הוּא בּוֹדֵק, עוֹקְצוֹ, אִם מִתְאַחֶה אָסוּר וְאִם לָאו מֻתָּר. פֵּרוּשׁ עוֹקֵץ בַּדְּלַעַת בְּמַחַט, אִם מִתְאַחֶה הַנֶּקֶב עֲדַיִן לַח הוּא וְאָסוּר וְאִם לָאו מֻתָּר. הָרַ"שׁ:
טו אֲסוּרוֹת בַּשְּׁבִיעִית. כְּלוֹמַר אֲסוּרוֹת כִּסְפִיחֵי שְׁבִיעִית דְּפֶרֶק ט':
טז בְּרֵישׁ פֶּרֶק קַמָּא דְמוֹעֵד קָטָן כָּתַב הָרַ"ב דְּשָׁרֵי אֲפִלּוּ בְּבֵית הַבַּעַל:
יז בַּיְרוּשַׁלְמִי פָּרֵיךְ מֵהָכָא אַדְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּמִשְׁנָה ב' שֶׁאָמַר אַף נוֹטֵל הוּא אֶת הֶעָלֶה מִן הָאֶשְׁכּוֹל, וּמְשָׁנֵי לַהּ דִּנְטִילַת עָלִין שֶׁל אֶשְׁכּוֹל אֵינוֹ אַבְרוּיֵי אִילָנָא אֶלָּא אוֹקְמֵי אִילָנָא, כְּאָדָם הַמַּצִּיל מִן הַדְּלֵקָה דְאוֹקְמֵי בְּעַלְמָא הוּא אֲבָל גַּבֵּי אֹרֶז אַבְרוּיֵי אִילָנָא הוּא וְאָסוּר. הָרַ"שׁ: