עיקר תוספות יום טוב על משנה שבועות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה ד
כד שֶׁלֹּא יְהֵא זֶה נוֹטֵל מָמוֹנוֹ כְשֶׁהוּא קָטָן וְיֵלֵךְ לוֹ בְחִנָּם כוּ'. הַחֵרֵשׁ וְהַשּׁוֹטֶה אֵין נִזְקָקִין לָהֶם כוּ' לֹא לִשְׁבוּעָה קַלָּה כוּ'. הָרַמְבַּ"ם:
כה תְּנֵינָא כוּ'. וּמְשָׁנֵי, חֲדָא לִקְטַנִּים וַחֲדָא לִגְדוֹלִים. גְּמָרָא:
כו תְּנֵינָא כוּ'. אִצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמֵינָא הֶדְיוֹט הוּא דְּאָדָם עוֹשֶׂה קְנוּנְיָא עַל הֶדְיוֹט, אֲבָל הֶקְדֵּשׁ דְּאֵין אָדָם עוֹשֶׂה קְנוּנְיָא עַל הֶקְדֵּשׁ, קָא מַשְׁמַע לָן: