עיקר תוספות יום טוב על משנה שבועות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ד
יד גְּמָרָא. דְּאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצֵם. וּפֵרוּשׁ תּוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר, עַיֵּן בְּרֵישׁ פֶּרֶק ד' דְּנָזִיר. וְלֹא שֶׁיִּהְיֶה כָל הַכְּפִירָה תּוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר אֶלָּא שֶׁתַּתְחִיל תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
טו דְּאַף עַל גַּב דְּקָם לִשְׁבוּעָה (וְרֹב בְּנֵי אָדָם אֵין נִשְׁבָּעִין לַשֶּׁקֶר וְהָיָה מְשַׁלֵּם), דָּבָר הַגּוֹרֵם לְמָמוֹן לָאו כְּמָמוֹן דָּמֵי. גְּמָרָא:
טז הַכּוֹפֵר כוּ'. גְּמָרָא הַשְׁתָּא בָּזֶה אַחַר זֶה דְתַרְוַיְהוּ קָא כָפְרֵי אָמַרְתְּ הָרִאשׁוֹן חַיָּב וְשֵׁנִי פָטוּר, כָּפַר אֶחָד וְהוֹדָה אֶחָד מִבַּעְיָא. לֹא צְרִיכָא כְּגוֹן שֶׁכָּפְרוּ שְׁנֵיהֶם וְחָזַר אֶחָד מֵהֶן וְהוֹדָה בְתוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר, וְהָא קָמַשְׁמַע לָן דְּמַהוּ דְתֵימָא דְהָא דְרֵישָׁא תּוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר מַהֲנֵי, הָנֵי מִלֵּי כְפִירָה וּכְפִירָה, אֲבָל כְּפִירָה וְהוֹדָאָה אֵימָא לֹא, קָא מַשְׁמַע לָן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יז שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לוֹמַר יָדַעְנוּ כִי הָיָה שָׁם כַּת אַחֶרֶת בִּשְׁעַת תְּבִיעָתָן. הָרַמְבַּ"ם:
יח נָשְׂאוּ שְׁתֵּי אֲחָיוֹת, וְאֵינָן כְּשֵׁרִים בְּעֵדוּת אַחַת. וְקָשֶׁה גּוֹסְסוֹת דְּקָאָמַר דְּמַשְׁמַע דְּתַרְוַיְהוּ גוֹסְסוֹת לְמַאי, דִּבְאַחַת סַגִּי. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּמַיְרֵי כְּגוֹן שֶׁבִּשְׁעַת רְאִיַּת הָעֵדוּת הָיוּ רְחוֹקִים. דְּבָעִינַן תְּחִלָּתָן וְסוֹפָן בְּכַשְׁרוּת:
יט וְלִמֶּדְךָ שֶׁהַגּוֹסֵס הָוֵי כְחַי לְכָל דְּבָרָיו וְאַף עַל פִּי שֶׁרֻבָּן לְמִיתָה. רַשִׁ"י וְהָרַ"ן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כ בִּשְׁתֵּיהֶן. שֶׁאַחַר שֶׁמֵּתוּ הַנָּשִׁים אָז כָּפְרָה הַשְּׁנִיָּה הָעֵדוּת גַּם כֵּן. הָרַמְבַּ"ם: