עיקר תוספות יום טוב על משנה קידושין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה יד
נא וְעַל הַבְּהֵמָה. רַשִׁ"י וְרַ"ן:
נב כְּלוֹמַר דַּהֲוָה אֲמִינָא דְלִשְׁרֵי לְהִתְיַחֵד עִם שְׁתֵּי נָשִׁים מִשּׁוּם כְּדֵי חַיָּיו. וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם וְכֵיצַד יַעֲשֶׂה, יִתְעַסֵּק עִמָּהֶן וְאִשְׁתּוֹ עִמּוֹ, אוֹ יִפְנֶה לִמְלָאכָה אַחֶרֶת:
נג נְקִיָּה כוּ'. בַּגְּמָרָא, מַחֲטָא דְתַלְמִיּוּתָא, כְּלוֹמַר תּוֹפֵר בְּגָדִים קְרוּעִים. וְהַיְנוּ תַלְמִיּוּתָא שֶׁהַתְּפִירוֹת עֲשׂוּיוֹת שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת כִּתְלָמִים שֶׁל מַחֲרֵשָׁה. רַשִׁ"י. וְהֶעָרוּךְ מְסַיֵּם נְקִיָּה מִגָּזֵל וְקַלָּה דְּאֵין בָּהּ חֶסְרוֹן כִּיס:
נד לְמִי כוּ'. לְשׁוֹן רַשִׁ"י, וְאַל יֹאמַר בְּלִבּוֹ אֻמָּנוּת זוֹ אֵינָהּ מְעַשֶּׁרֶת, אֶלָּא יְבַקֵּשׁ רַחֲמִים לְמִי שֶׁהָעֹשֶׁר שֶׁלּוֹ:
נה שֶׁלּוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב נְאוּם ה' צְבָאוֹת [חַגַּי ב]. גְּמָרָא:
נו לְפִי זְכוּתוֹ. וְקַשְׁיָא לִי דְּאִם הַכֹּל לְפִי זְכוּתוֹ, אִם כֵּן תְּפִלָּה מַאי מַהֲנְיָא לֵיהּ. שֶׁאִם זְכוּתוֹ כְּדַאי אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכָרוֹ, וְאִם זְכוּתוֹ אֵינוֹ כְּדַאי הָא אָמְרָן הַכֹּל לְפִי זְכוּתוֹ. וּמַסִּיק שֶׁעַל יְדֵי הַתְּפִלָּה זְכוּתוֹ יִגְרֹם לְשַׁנּוֹת מַזָּלוֹ כְּמוֹ עַל יְדֵי זְכוּת גָּדוֹל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
נז רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר כוּ'. כְּלוֹמַר רַבִּי מֵאִיר הֵבִיא רְאָיָה מִן הַשָּׂכָר. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר הֵבִיא רְאָיָה מִן הָעֹנֶשׁ:
נח שֶׁהֲרֵעוֹתִי כוּ'. שֶׁנֶּאֱמַר עֲוֹנוֹתֵיכֶם הִטּוּ [יִרְמְיָה ה]. גְּמָרָא:
נט סַפָּר. בַּגְּמָרָא וּבַיְרוּשַׁלְמִי גָּרַס קַדָּר. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י בַּעֲלֵי קְרָנוֹת: רְשָׁעִים. מִפְּנֵי לִסְטִיּוּת: כְּשֵׁרִים. שֶׁפּוֹרְשִׁין לַמִּדְבָּרוֹת לִמְקוֹם גְּדוּדֵי חַיּוֹת וְלִסְטִים וִירֵאִים לְנַפְשָׁם וּמְשַׁבְּרִים לִבָּן לַמָּקוֹם: חֲסִידִים. שֶׁפּוֹרְשִׁים לִמְקוֹם הַסַּכָּנָה וְתָמִיד הֵם בִּרְעָדָה יוֹתֵר מִן הַגַּמָּלִים:
ס אֵינָהּ כֵּן. שֶׁאַף הַבָּא לִידֵי זִקְנָה אוֹ יִסּוּרִין וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲסֹק בָּהּ הוּא אוֹכֵל מִמַּתַּן שְׂכָרָהּ. דִּכְתִיב עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה. רַשִׁ"י. וּמִמֵּילָא דְהוּא הַדִּין יִסּוּרִין, דְּכָל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲסֹק בָּהּ, מַה לִּי זִקְנָה וּמַה לִּי יִסּוּרִין:
סא אַחֲרִית. וְהוּא מֵעִנְיַן אַחֲרָיוּת, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ מֵיטָב. וְכֵן מְסַיֵּם דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ:
סב בְּשֵׂיבָה. לְשׁוֹן רַשִׁ"י, יִצְמְחוּ צֶמַח וְיִתְיַחֵד שְׂכָרָן לְעֵת שֵׂיבָתָן דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ:
סוף הספר