עיקר תוספות יום טוב על משנה קידושין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ח
לג וּתְמֵהַנִי, לָמָּה הֻצְרַךְ לְכָךְ, דְּכֵיוָן דִּבְחֶזְקַת כַּשְׁרוּת הוּא אֵין עִרְעוּר פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם. הָרַ"ן. וְלִי נִרְאֶה דְמִשּׁוּם עֻבָּר שֶׁאֵין לוֹ חֲזָקָה דְכַשְׁרוּת הֻצְרַךְ לָזֶה:
לד אַף עַל פִּי שֶׁלְּהַכְשִׁיר נֶאֱמֶנֶת כְּדִלְעֵיל בְּמִשְׁנָה ב' לְאַבָּא שָׁאוּל, שָׁאנֵי, דִּלְהַכְשִׁיר דְּבַר תּוֹרָה אֵין אָנוּ צְרִיכִין לָהּ, דְּהָא מִדִּינָא לֹא הֲוֵי אֶלָּא סָפֵק מַמְזֵר, וְסָפֵק מַמְזֵר מִן הַתּוֹרָה מֻתָּר לָבֹא בַקָּהָל כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בְּמִשְׁנָה ב' אֶלָּא דְרַבָּנָן גָּזְרוּ עֲלֵיהֶם, וְהֶאֱמִינוּהָ בְּשֶׁל דִּבְרֵיהֶם. אֲבָל לִפְסֹל, כֵּיוָן דְּמִדְּאוֹרַיְתָא מֻתָּר לָבֹא בַקָּהָל וְאָסוּר בְּמַמְזֶרֶת וַדָּאִית, וְאִם הָיוּ מַאֲמִינִים אוֹתָהּ וּמַתִּירִין אוֹתוֹ בְּמַמְזֶרֶת וַדָּאִית, הָיוּ מְקִלִּים בְּשֶׁל תּוֹרָה, וְלֹא נָתְנָה תוֹרָה נֶאֱמָנוּת אֶלָּא לָאָב. וַאֲפִלּוּ לָאָב נֶחְלְקוּ חֲכָמִים. הָרַב הַמַּגִּיד מִשְׁנֶה:
לה וְהוֹאִיל וְאֵינוֹ נֶאֱמָן לִפְסֹל לִבְנֵי הַבֵּן. אַף אַבְּנוֹ אֵינוֹ נֶאֱמָן, שֶׁאִם נַאֲמִינֵהוּ עַל הַבֵּן, מִמֵּילָא יִהְיוּ נִפְסָלִין בְּנֵי הַבֵּן. תּוֹסָפוֹת וְהָרַ"ן: