עיקר תוספות יום טוב על משנה קידושין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ה
כב וְהוּא הַדִּין בְּאָבִיהָ שֶׁאֵין צָרִיךְ לִבְדֹּק עוֹד לֹא בְאִמּוֹ וְלֹא בְּאֵם אֵם אָבִיהָ, וְכֵן בְּכָל אָב:
כג הַמִּזְבֵּחַ. מַיְרֵי אֲפִלּוּ בַּעֲבוֹדוֹת הַכְּשֵׁרוֹת בְּזָרִים כְּגוֹן שְׁחִיטָה כוּ', דִּלְכַתְּחִלָּה לֹא עָבְדֵי כִּי אִם מְיֻחָסִים וְהַיְנוּ דְּלֹא תָנֵי סֵפֶר תּוֹרָה וּתְרוּמָה וּנְשִׂיאַת כַּפַּיִם, מִשּׁוּם דְּמִלְּתָא דִפְשִׁיטָא נִינְהוּ דְּאֵינָן אֶלָּא בְּכֹהֲנִים. וְשִׁיֵּר נַמִּי שְׁטָרוֹת, דְּאִיכָּא מַאן דְּאָמַר דְּמַעֲלִין. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כד הַדּוּכָן כוּ'. דְּאָמַר מַר שֶׁשָּׁם (בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית. רַשִׁ"י) הָיוּ יוֹשְׁבִין סַנְהֶדְרִי גְדוֹלָה מְיֻחָסֵי כְהֻנָּה מְיֻחָסֵי לְוִיָּה. גְּמָרָא:
כה תֵּימַהּ, דְּהָא אֵין כְּשֵׁרִים לְדִינֵי נְפָשׁוֹת אֶלָּא הַמַּשִּׂיאִין לִכְהֻנָּה, וְכָל סַנְהֶדְרִין הָיוּ דָּנִין דִּינֵי נְפָשׁוֹת, וְכָל עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מֵאָה וְעֶשְׂרִים רְאוּיָה לְסַנְהֶדְרִין. אֶלָּא עִקָּרָא דְמִלְּתָא דְסַנְהֶדְרִין בְּכָל מָקוֹם. וּתְנַאי דְבִירוּשָׁלַיִם, אֲמָרוּהוּ בַגְּמָרָא אַשּׁוֹטְרֵי הָרַבִּים, מִשּׁוּם דִּלְדִינֵי מָמוֹנוֹת הַכֹּל כְּשֵׁרִים וַאֲפִלּוּ מַמְזֵר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כו מִשּׁוֹטְרֵי. הַיְנוּ דְּפֵרֵשׁ הָרַ"ב שֶׁהָיוּ דָּנִין דִּינֵי מָמוֹנוֹת. וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י:
כז לְשׁוֹן רַשִׁ"י, בְּעַרְכֵי, שֶׁהָיָה כָּתוּב בְּסִדְרֵי הַדַּיָּנִין שֶׁהָיוּ רְגִילִין לְיַחֵס אֶת הָרְאוּיִים לָדוּן שֶׁהָיוּ מְיֻחָסִים, וְכוֹתְבִין עַל הַסֵּדֶר פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי מְיֻחָסִים הֵן, שֶׁאֵין רְגִילִים בְּנֵי הַמָּקוֹם לְמַנּוֹת דַּיָּן שֶׁאֵינוֹ מְיֻחָס:
כח מֶלֶךְ. דְּאָמַר קְרָא וְהִתְיַחְשָׂם בַּצָּבָא בַּמִּלְחָמָה [דִּבְרֵי הַיָּמִים א ז]:
כט הַיְנוּ לוֹמַר דִּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ דְּבָעִינַן זְכוּתָן כִּדְאִיתָא בְמִשְׁנָה ה' פֶּרֶק ט' דְּסוֹטָה, הָכִי נַמִּי הִצְרִיךְ דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם זְכוּת אֲבוֹתָם: