עיקר תוספות יום טוב על משנה קידושין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה א
א יוֹחֲסִין. שֵׁם הַיַּחַס הוּנַח עַל יְדִיעַת הָאִישׁ לְבֵית אֲבוֹתָיו לָדַעַת עִנְיָנוֹ, עַל אֵיזֶה דֶרֶךְ שֶׁנּוֹלַד. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ב מִדְּלֹא תְנַן עָלוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא עָלוּ מִבָּבֶל, לְאַשְׁמְעִינַן שֶׁכֻּלָּם עָלוּ מִבָּבֶל. גְּמָרָא:
ג כְּלוֹמַר סַנְהֶדְרִי גְדוֹלָה שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים וְדָנִין אֶת הַכְּהֻנָּה. כְּדִתְנַן בְּסוֹף מַסֶּכֶת מִדּוֹת:
ד כַּהֲנֵי כוּ'. מְנָלָן דִּסְלִיקוּ כוּ', וְיָלֵיף לְהוּ מִקְּרָא בַגְּמָרָא:
ה לְוִיֵּי. וְהָא דִכְתִיב [עֶזְרָא ח] וּמִבְּנֵי לֵוִי לֹא מָצָאתִי שָׁם, זֶה הָיָה בְעוֹדוֹ בְּבָבֶל, דּוֹק בַּפְּסוּקִים. וְהָא דְעֶזְרָא קְנָסָם שֶׁלֹּא עָלוּ עִמּוֹ (כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב סוֹף מַעֲשֵׂר שֵׁנִי), הַיְנוּ עַל שֶׁלֹּא נִתְעוֹרְרוּ מֵעַצְמָם לַעֲלוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ו וְלֹא מָנֵי חֲלוּצָה, מִשּׁוּם דְּדִבְרֵי סוֹפְרִים הוּא. וּמִכָּל מָקוֹם הַוָּלָד חָלָל מִדִּבְרֵיהֶם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ז שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּתְּנֵם יְהוֹשֻׁעַ חֹטְבֵי עֵצִים וְגוֹ' [יְהוֹשֻׁעַ ח]. וְחַיָּבִים יִשְׂרָאֵל לָמוּל עַבְדֵיהֶם הַכְּנַעֲנִים, וְהַנְהוּ הֲווּ בִּכְלַל מִקְנַת כַּסְפֶּךָ (וְעַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי רֵישׁ פֶּרֶק ג דְּמַכּוֹת):
ח לְוִיֵּי כוּ'. אֲבָל כַּהֲנֵי בַּחֲלָלֵי גֵּרֵי וַחֲרוּרֵי לֹא, שֶׁחֲלָלָה בְלָאו. וּמְשֻׁחְרֶרֶת בְּחֶזְקַת זוֹנָה. רַשִׁ"י:
ט וַחֲרוּרֵי. מַשְׁמַע אֲבָל עֲבָדִים לֹא. אַלִיבָּא דְרַבִּי טַרְפוֹן הוּא הַדִּין לְמַמְזֵרִים דְּמֻתָּרִין בַּעֲבָדִים, אֶלָּא מִשּׁוּם אִינָךְ שֶׁאֲסוּרִים בַּעֲבָדִים תָּנָא חֲרוּרֵי. הָרַ"ן:
י מֻתָּרִים כוּ'. וְאַף דִּנְתִינִים קָיְמֵי בְּלֹא תִתְחַתֵּן דְּקָאֵי אַשִּׁבְעָה עֲמָמִין בְּגֵרוּתָן, דְּיֵשׁ לוֹמַר דְּלֹא מִחַיְּבֵי בְּלָאו דְּחִתּוּן אֶלָּא הֵיכָא דְאִיכָּא חֲשָׁשָׁא דְכִי יָסִיר, לְפִי שֶׁלֹּא חָשְׁשָׁה תוֹרָה אֶלָּא אַמְּיֻחָסִים, אֲבָל אַפְּסוּלִים לֹא. אֶלָּא דִבְלֹא גֵרוּת אֲסוּרִים מִשּׁוּם חֲשַׁשׁ הֲסָרָה, אֲבָל נְתִינֵי שֶׁהֵם גֵּרִים וְחַיָּבִים בְּכָל הַמִּצְוֹת לָאו בְּנֵי הֲסָרָה נִינְהוּ:
יא וְהָכִי נַמִּי אִיכָּא לְמִדְרַשׁ מַמְזֵר וַדַּאי הוּא דְלֹא יָבֹא, הָא סָפֵק מַמְזֵר יָבֹא, וְלִישְׁרֵי בְיִשְׂרָאֵל שְׁתוּקֵי וַאֲסוּפֵי. וְהָכִי נַמִּי אָמְרִינַן בַּגְּמָרָא, אֶלָּא דַחֲכָמִים הֵם שֶׁעָשׂוּ מַעֲלָה בְיוֹחֲסִין וְלֹא רָצוּ לְהַכְשִׁירָם לְיִשְׂרָאֵל, אֲבָל זֶה בָזֶה לֹא עָשׂוּ מַעֲלָה: