עיקר תוספות יום טוב על משנה קידושין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה ט
לא מִשְּׁתֵּי נָשִׁים. שֶׁנָּשָׂא הַשְּׁנִיָּה לְאַחַר מִיתַת הָרִאשׁוֹנָה. גְּדוֹלוֹת כַּת הָרִאשׁוֹנָה. קְטַנּוֹת כַּת שְׁנִיָּה. רַשִׁ"י. וְכֻלָּן בִּרְשׁוּתוֹ. הָרַמְבַּ"ם. וּכְלוֹמַר שֶׁכֻּלָּן קְטַנּוֹת אוֹ נַעֲרוֹת, אוֹ שֶׁכֻּלָּן בּוֹגְרוֹת וְנָתְנוּ לוֹ רְשׁוּת לְקַדְּשָׁן, דְּאִלּוּ בּוֹגְרוֹת בִּמְקוֹם קְטַנּוֹת אוֹ נַעֲרוֹת, מְבֹאָר לְעֵיל דַּאֲפִלּוּ שַׁוִּיתֵיהּ שָׁלִיחַ אֵינָם בִּכְלָל. בֵּית יוֹסֵף:
לב קִדַּשְׁתִּי. נִרְאֶה בְעֵינַי דְּדוֹמֶה לְאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּמִשְׁנָה ז' קִדַּשְׁתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ לְמִי כוּ'. וְהָכָא נַמִּי שֶׁאוֹמֵר קִדַּשְׁתִּי כוּ' וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזוֹהִי. וְאַף עַל גַּב שֶׁהַמְקַדֵּשׁ יֹאמַר שֶׁזּוֹ הִיא שֶׁקִּדֵּשׁ, אֵינוֹ נֶאֱמָן, דְּהָתָם הַיְנוּ טַעֲמָא דְנֶאֱמָן כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּשֵׁם הָרַ"ן, דְּחֶזְקָתָהּ מְקֻדֶּשֶׁת וְאֵינוֹ מוֹצִיאָהּ מֵחֶזְקָתָהּ. אֲבָל הָכָא דִּלְמָא לֹא זוֹ הִיא שֶׁקִּדֵּשׁ וְנִמְצָא שֶׁאוֹתָהּ שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה בֶאֱמֶת מוֹצִיאָהּ מִן הַסָּפֵק שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בָּהּ. וְאֵין דָּבָר שֶׁבָּעֶרְוָה פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם, מִלְּבַד הָאָב שֶׁהֶאֱמִינָתוֹ הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר אֶת בִּתִּי נָתַתִּי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
לג כֻּלָּן. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא דִּבְשֶׁאֵין בְּכַת שְׁנִיָּה אֶלָּא גְדוֹלָה וּקְטַנָּה עָסְקִינַן. שֶׁאִלּוּ הָיָה אֶמְצָעִית בְּכַת שְׁנִיָּה, אֲפִלּוּ לְרַבִּי מֵאִיר הָיְתָה מֻתֶּרֶת, מִשּׁוּם דְּלֹא מִקַּרְיָא גְדוֹלָה אֶלָּא אִם כֵּן הִיא גְדוֹלָה לְגַבֵּי כָּל כַּת אַחַת. וְהַיְנוּ דְּלֹא קָתָנֵי וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם אֶמְצָעִית שֶׁבַּקְּטַנּוֹת. אֲבָל אֶמְצָעִית שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת נִכְלֶלֶת בַּקְּטַנָּה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת. הָרַ"ן:
לד דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. בְּהָא קָמִפַּלְּגֵי, רַבִּי מֵאִיר סָבַר מַחֵית אֱנָשׁ נַפְשֵׁיהּ לִסְפֵקָא, וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר לֹא מַחֵית אֱנָשׁ נַפְשֵׁיהּ לְמֵימַר מִלְּתָא דְּלֵיתֵי בָּהּ לִידֵי שְׁאֵלָה לַחֲכָמִים. וְכִי אָמַר גְּדוֹלָה, גְּדוֹלָה מַמָּשׁ שֶׁבְּכֻלָּן קָאָמַר. גְּמָרָא: