עיקר תוספות יום טוב על משנה קידושין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה ג
יא אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. פְּשִׁיטָא. מַהוּ דְתֵימָא אֲמַר לָהּ מַאי נָפְקָא לָךְ מִנָּהּ, אֲנָא טָרַחְנָא וּמַיְתֵינָא, קָא מַשְׁמַע לָן. וְהוּא הַדִּין בְּמָעוֹת אִם אָמַר עַל מְנָת שֶׁיֵּשׁ לִי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, שֶׁאִם אֵין לוֹ אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. הָרַמְבַּ"ם וְהָרֹא"שׁ. וּלְהָרַמְבַּ"ם קִדּוּשֵׁי סָפֵק הֵן בְּתַרְוַיְהוּ, דְּשֶׁמָּא יֵשׁ לוֹ וּמְכַוֵּן לְקַלְקְלָהּ:
יב אֲפִלּוּ בַאֲרִיסוּת בָּתֵּי אָבוֹת, דְּמִכָּל מָקוֹם אֵינוֹ שֶׁלּוֹ וְאִי מַפְסִיד נַמִּי יָכוֹל בַּעַל הַקַּרְקַע לְסַלּוּקֵיהּ. הָרַ"ן: