אור ברסלב

עיקר תוספות יום טוב על משנה קידושין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי

פרק ג · משנה א

פרק ג

א דְּאִלּוּ בְּמִשְׁנָה ד'‏ דְּפֶרֶק ב'‏ דִּתְנַן הָאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ כוּ'‏ וְהָלַךְ וְקִדְּשָׁהּ בְּמָקוֹם אַחֵר שַׁפִּיר תְּנַן וְהָלַךְ, כְּלַפֵּי הָא דְעָבַר עַל דַּעַת מְשַׁלְּחוֹ שֶׁאָמַר לוֹ וְקַדֵּשׁ לִי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי:

ב כְּלוֹמַר כְּהַאי דִּלְעֵיל. וּמַסִּיק בַּגְּמָרָא דִּלְעֵיל דִּתְנַן שְׁלוּחוֹ הֲוֵי נַמִּי לִרְבוּתָא, דְקָא מַשְׁמַע לָן דַּאֲפִלּוּ בִּשְׁלוּחוֹ דְּטָרַח לְבַקֵּשׁ בְּמָקוֹם אַחֵר, הוֹאִיל וַעֲשָׂאוֹ שָׁלִיחַ לֹא אָמְרִינַן מַרְאֶה מָקוֹם הוּא לוֹ וְלֹא עֲשָׂאוֹ שָׁלִיחַ אֶלָּא בְאוֹתוֹ מָקוֹם:

ג שֶׁלֹּא שְׁלָחוֹ לְשֵׁם כָּךְ, אֶלָּא אִם יִזְדַּמֵּן לוֹ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי דֶּרֶךְ אֶצְלָהּ:

ד מְקֻדֶּשֶׁת. וְאִם תֹּאמַר מַאי קָא מַשְׁמַע לָן, פְּשִׁיטָא, וְכִי מִפְּנֵי שֶׁנָּהַג בָּהּ רַמָּאוּת לֹא תְהֵא מְקֻדֶּשֶׁת. יֵשׁ לוֹמַר דְּסָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמִינָא כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה שֶׁלֹּא כַהֹגֶן לִפְקְעוּ רַבָּנָן לְקִדּוּשֵׁי מִנֵּיהּ כוּ', אִי נַמִּי סָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמִינָא קִדּוּשֵׁי טָעוּת נִינְהוּ שֶׁאִלּוּ יָדְעָה שֶׁהַלָּה עֲשָׂאוֹ שָׁלִיחַ לְקַדְּשָׁהּ לֹא הָיְתָה מִתְקַדֶּשֶׁת לוֹ, קָא מַשְׁמַע לָן. הָרַ"ן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ה לַשֵּׁנִי. בַּגְּמָרָא, אָמַר רַב לְעוֹלָם. וְזֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, לְפִי שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁקִּדְּשָׁהּ הַשֵּׁנִי לֹא הָיְתָה מְקֻדֶּשֶׁת, וְתָפְסוּ בָהּ קִדּוּשֵׁי שֵׁנִי וְנַעֲשֵׂית אֵשֶׁת אִישׁ, וּלְאַחַר הַשְּׁלֹשִׁים יוֹם כְּשֶׁיָּבֹאוּ קִדּוּשֵׁי רִאשׁוֹן יִמְצְאוּ אוֹתָהּ אֵשֶׁת אִישׁ, וְנִמְצָא הָרִאשׁוֹן כְּמוֹ שֶׁקִּדֵּשׁ אֵשֶׁת אִישׁ, שֶׁאֵין הַקִּדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בָּהּ:

ו בַּתְּרוּמָה. לְאַשְׁמְעִינַן דְּלֹא תֵימָא דְכִי אָמְרִינַן מְקֻדֶּשֶׁת לַשֵּׁנִי הָנֵי מִלֵּי לְחֻמְרָא בִלְבַד, דְּלֵיתָא, אֶלָּא מְקֻדֶּשֶׁת לְגַמְרֵי וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לְקִדּוּשֵׁי רִאשׁוֹן כְּלָל. אֲבָל בְּפֵרוּשׁ הָרַמְבַּ"ם מָצָאתִי וּמַה שֶּׁאָמַר בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל תֹּאכַל בַּתְּרוּמָה חוֹזֵר לַפִּסְקָא הָרִאשׁוֹנָה, וְהוּא מַה שֶּׁאָמַר הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם שֶׁהִיא אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה כָּל אוֹתָן שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְאִם אָמַר לָהּ מֵעַכְשָׁיו כוּ', אֵינָהּ אוֹכֶלֶת מֵעֵת שֶׁקִּבְּלָה הַקִּדּוּשִׁין. עַד כָּאן. וְנִרְאֶה שֶׁגּוֹרֵס בָּרֵישָׁא בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל תֹּאכַל בַּתְּרוּמָה, וּמְפָרֵשׁ כְּשֶׁלֹּא בָּא אַחֵר וְקִדְּשָׁהּ, וְסָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמִינָא שֶׁלֹּא תֹאכַל מִשּׁוּם דְּמִיחַלְּפָא בְמֵעַכְשָׁיו, קָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא. הָרַ"ן. וּצְרִיכִין אָנוּ לְפֵרוּשׁ הָרַ"ן בְּהָרַמְבַּ"ם, גַּם לְהָרַ"ב שֶׁגַּם כֵּן גּוֹרֵס כְּהָרַמְבַּ"ם:

ז מְקֻדֶּשֶׁת וְאֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. וּבַגְּמָרָא אָמַר רַב לְעוֹלָם וַאֲפִלּוּ לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם עוֹמֶדֶת בְּסָפֵק קִדּוּשֵׁי שְׁנֵיהֶם, וַאֲסוּרָה לִשְׁנֵיהֶם בְּלֹא גֵט הָאֶחָד. וְטַעְמָא מִשּׁוּם דִּמְסַפְּקָא לָן הַאי וּלְאַחַר שְׁלֹשִׁים אִי תְנָאָה הֲוֵי, אִם לֹא אֶחְזֹר בִּי בְתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יִהְיוּ קִדּוּשִׁין מֵעַכְשָׁיו, אִי חֲזָרָה הֲוֵי מִמַּאי דְאָמַר מֵעַכְשָׁיו, וְקָאָמַר אֵינִי אוֹמֵר מֵעַכְשָׁיו אֶלָּא הִתְקַדְּשִׁי לִי לְאַחַר שְׁלֹשִׁים (דְּכֵיוָן שֶׁלֹּא אָמַר מֵעַכְשָׁיו מַשְׁמַע שֶׁרוֹצֶה הוּא לִמָּלֵךְ, אֶלָּא שֶׁאוֹמֵר מֵעַכְשָׁיו כְּדֵי שֶׁלֹּא תוּכַל הִיא לַחֲזֹר בָּהּ. הָרַ"ן), הִלְכָּךְ לְעוֹלָם הִיא בִסְפֵקָא. דְּאִי תְנַאי הוּא, קִדּוּשֵׁי רִאשׁוֹן חָיְלֵי קִדּוּשֵׁי שֵׁנִי לֹא חָיְלֵי. וְאִי חֲזָרָה הוּא, קִדּוּשֵׁי שֵׁנִי חָיְלֵי קִדּוּשֵׁי רִאשׁוֹן לֹא חָיְלֵי. רַשִׁ"י:

תוכן העניינים

עיקר תוספות יום טוב על משנה קידושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה