עיקר תוספות יום טוב על משנה קידושין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ח
כ וְכֵן פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ"ם. וּתְמֵהַנִי דְּכֵיוָן דִּקְרָא כְתִיב לְמַאי צְרִיכִינַן לְטַעֲמָא דְּמִשֻּׁלְחָן גָּבוֹהַּ קָא זָכוּ. וּבַגְּמָרָא לֵיתָא הָא דְּמִשֻּׁלְחָן כוּ' אֶלָּא לְטַעֲמָא דְרַבִּי יוֹסֵי דְסָבַר מֵחַיִּים מָמוֹנָא הֵם אֲבָל לְאַחַר שְׁחִיטָה מִשֻּׁלְחָן גָּבוֹהַּ כוּ'. וּלְהָכִי תְּנַן נַמִּי בְּחֶלְקוֹ, דִּלְאַחַר שְׁחִיטָה אָיְרֵי:
כא כֵּן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם. וְתֵימַהּ שֶׁהֲרֵי לִמְלָאכָה גַּם כֵּן אַתָּה מִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, וְכֵן לְהִתְחַמֵּם בִּמְדוּרַת עֵצִים וְאֵשׁ. וּבַגְּמָרָא, כְּאֵשׁ, מָה אֵשׁ לַאֲכִילָה אַף הוּא נַמִּי לַאֲכִילָה. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, כְּאֵשׁ, חֶלְקוֹ שֶׁל אַהֲרֹן הֻשְׁוָה לְחֶלְקוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ, מַה מִּזְבֵּחַ לַאֲכִילָה, אַף כֹּהֵן לַאֲכִילָה וְלֹא לְדָבָר אַחֵר:
כב וּמִכָּל מָקוֹם נִרְאֶה דְלָא אִיצְטְרִיךְ אֶלָּא לְרַבִּי יְהוּדָה. אֲבָל לְרַבִּי מֵאִיר הָא סְבִירָא לֵיהּ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מָמוֹן גָּבוֹהַּ הוּא:
כג לֹא קִדֵּשׁ. וּבְהֶקְדֵּשׁ סָבַר רַבִּי מֵאִיר דְּלֹא קִדֵּשׁ. וְאָמְרוּ בַגְּמָרָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר בְּטַעֲמַיְהוּ תַּרְתֵּי, חֲדָא לְפִי שֶׁאֵין אִשָּׁה רוֹצָה (אִם הָיְתָה יוֹדַעַת שֶׁהוּא כֵן לֹא קִבְּלַתּוּ לְשֵׁם קִדּוּשִׁין וַהֲווּ לְהוּ קִדּוּשֵׁי טָעוּת), וַחֲדָא לְפִי שֶׁאֵין שְׁנֵיהֶם רוֹצִים, וּפְלִיגֵי אָמוֹרָאֵי בְּהֵי מִנַּיְהוּ הוּא רוֹצֶה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כד דְּרַבִּי מֵאִיר לְטַעֲמֵיהּ דְּאָמַר הֶקְדֵּשׁ בְּמֵזִיד מִתְחַלֵּל. וּמַפִּיק לֵיהּ מִקְּרָא אוֹ מָעֲלָה מַעַל (צָרִיךְ לוֹמַר דְּתִמְעֹל מַעַל. מהר"י), וְאֵין מְעִילָה אֶלָּא בְשִׁנּוּי, כְּלוֹמַר בְּמֵזִיד, דְּאִם יִרְצֶה לְגָזְלוֹ יִקְנֶנּוּ מִיָּד, וְזֶה שִׁנָּה הֵיכָא דְקִדֵּשׁ בְּמֵזִיד כוּ'. וּבִמְעִילָה הוּא דְגַלֵּי קְרָא דִּבְמֵזִיד מִתְחַלֵּל, אֲבָל מַעֲשֵׂר כָּל הֵיכָא דְאִיתָא, שֵׁם מַעֲשֵׂר עָלָיו. וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר מָמוֹן בְּעָלִים הוּא וּלְכָךְ בְּמֵזִיד קִדֵּשׁ. וּבְשׁוֹגֵג לֹא, מִשּׁוּם טִרְחָא דְאוֹרְחָא. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: