עיקר תוספות יום טוב על משנה קידושין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ו
טו בְּפָחוֹת כוּ'. וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן שָׁוֶה פְרוּטָה, אַיְידֵי דְּקָא נָפֵיק מָמוֹנָא מִנֵּיהּ טָעֵי, אֲבָל פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְרוּטָה אֵימָא יוֹדֵעַ שֶׁאֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִים בְּפָחוֹת מִשָּׁוֶה פְרוּטָה, וְכִי קָא מְשַׁדַּר סִבְלוֹנוֹת אַדַּעְתָּא דְקִדּוּשִׁין קָא מְשַׁדַּר. וְאִי אַשְׁמְעִינַן הָנֵי תַרְתֵּי, מִשּׁוּם דְּבֵין פְּרוּטָה לְפָחוֹת מִשָּׁוֶה פְרוּטָה לֹא קִים לְהוּ לֶאֱנָשֵׁי, אֲבָל קָטָן שֶׁקִּדֵּשׁ הַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁאֵין קִדּוּשֵׁי קָטָן כְּלוּם, אֵימָא כִּי קָא מְשַׁדַּר סִבְלוֹנוֹת אַדַּעְתָּא דְקִדּוּשִׁין קָא מְשַׁדַּר, קָא מַשְׁמַע לָן. גְּמָרָא:
טז וְנִגְזַר זֶה הַשֵּׁם מִסַּבָּל, וְהוּא נוֹשֵׂא הַמַּשָּׂא שֶׁנּוֹשְׂאִים אוֹתָהּ מִיַּד זֶה לְיַד זֶה. הָרַמְבַּ"ם. וְהַתִּשְׁבִּי הוֹסִיף, וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, סִבְלוֹת מִצְרַיִם, מַשָּׂא מִצְרַיִם, וְנִמְצָא מַשָּׂא בִּלְשׁוֹן מַתָּנָה, כְּמוֹ וַיִּשָּׂא מַשְּׂאוֹת פֵּרוּשׁ וַיִּתֵּן מַתָּנוֹת: