אור ברסלב

עיקר תוספות יום טוב על משנה קידושין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי

פרק א · משנה ז

משנה ו

נט וְעִקֵּם הַתַּנָּא לְשׁוֹנוֹ לוֹמַר דְּמִצְוֹת הַבֵּן הֵם, שֶׁאִם לֹא עֲשָׂאָן לוֹ אָבִיו חַיָּב הוּא בְעַצְמוֹ לַעֲשׂוֹתָן כִּדְאִיתָא בַגְּמָרָא. וּבַסֵּיפָא אַגַּב רֵישָׁא נָקַט הַאי לִישָׁנָא:

ס כֻּלְּהוּ יָלְפִינַן לְהוּ בַגְּמָרָא מִקְּרָאֵי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

סא חַיּוּתֵיהּ הוּא, שֶׁמָּא יִפְרֹשׁ בַּסְּפִינָה וְתִטְבַּע וְיִסְתַּכֵּן אִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לָשׁוּט:

סב כְּלָלִים הֵם וּלְדֻגְמָא נַקְטִינְהוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם:

סג אִם הָיָה חוֹלֵק עִם אַחֵר בִּדְבַר הֲלָכָה לֹא יֹאמַר נִרְאִים לִי דִבְרֵי פְלוֹנִי. רַשִׁ"י. וְהָרָמָ"ה כָּתַב, זֶה אֵין צָרִיךְ, דְּהַיְנוּ סוֹתֵר אֶת דְּבָרָיו, אֶלָּא אֲפִלּוּ נִרְאִין לוֹ דִּבְרֵי אָבִיו אֵין לוֹ לוֹמַר נִרְאִין דִּבְרֵי אַבָּא, שֶׁנִּרְאֶה כְמַכְרִיעַ דִּבְרֵי אָבִיו, אֶלָּא אִם יֵשׁ לוֹ תְשׁוּבָה לְהָשִׁיב עַל הַחוֹלְקִים יָשִׁיב. טוּר:

סד חַיָּבִין. דִּכְתִיב תִּירָאוּ. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר אִישׁ, שֶׁהוּא סִפֵּק בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת (שֶׁאֵין מוֹחֶה בְיָדוֹ). אִשָּׁה רְשׁוּת אֲחֵרִים (בַּעְלָהּ. רַשִׁ"י) עָלֶיהָ. גְּמָרָא:

סה וְאַף דְּבַיְרוּשַׁלְמִי אָמְרִינַן כְּסוּת יוֹם שֶׁלְּבָשָׁהּ בַּלַּיְלָה חַיֶּבֶת בְּצִיצִית, אֲפִלּוּ הָכִי כֵּיוָן שֶׁחִיּוּבוֹ תָלוּי בְּמַה שֶּׁהַזְּמַן גָּרַם לְבִישָׁתוֹ בַיּוֹם, יֵשׁ לָהּ לֵיחָשֵׁב זְמַן גְּרָמָהּ, שֶׁזְּמַן לְבִישָׁתָהּ גּוֹרֵם הַחִיּוּב. תּוֹסָפוֹת:

סו פְּטוּרוֹת. מַה תְּפִלִּין נָשִׁים פְּטוּרוֹת, אַף כָּל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָהּ נָשִׁים פְּטוּרוֹת. גְּמָרָא:

סז אַף עַל גַּב דְּאִית בֵּיהּ לָאו, וְלֹא תָשִׂים דָּמִים, וְאִם כֵּן תֵּפּוּק לֵיהּ דְּנָשִׁים חַיָּבוֹת מִשּׁוּם הַלָּאו, מַסִּיק הָרַ"ן, דְּלָאו וַעֲשֵׂה אֵינָן בָּאִין כְּאֶחָד, דְּלֹא תָשִׂים דָּמִים, הַהוּא כְּשֶׁבָּנָה עַל מְנָת שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת, וְאַף עַל פִּי כֵן מְחֻיָּב אַחַר כָּךְ לַעֲשׂוֹת מַעֲקֶה מִשּׁוּם הָעֲשֵׂה:

סח נַמִּי לָאו דְּלֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם כְּשֶׁנְּטָלָהּ עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְהַחְזִירָהּ עָבַר הַלָּאו, וּמִכָּל מָקוֹם מְחֻיָּב לְקַיֵּם הָעֲשֵׂה דְהָשֵׁב תְּשִׁיבֵם:

סט אִם נְטָלָהּ עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְשַׁלְּחָהּ עוֹבֵר מִשּׁוּם לֹא תִקַּח הָאֵם, וְאַחַר כָּךְ חַיָּב בַּעֲשֵׂה. דְּשַׁלֵּחַ לְרַבָּנָן לָאו מֵעִקָּרָא מַשְׁמַע. הָרַ"ן:

ע וּמַה שֶּׁאָמַר כָּל, אָמְנָם רְצוֹנוֹ לוֹמַר הָרֹב. הָרַמְבַּ"ם:

עא דִּזְמַן גָּרַם וְנָשִׁים חַיָּבוֹת, כִּדְאִיתָא בִּפְסָחִים דַּף מ"ג. וְשִׂמְחָה בַמּוֹעֲדִים דִּכְתִיב וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ [דְּבָרִים טז]. רַשִׁ"י:

עב כְּדִכְתִיב הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים [שָׁם לא]:

עג כְּתַנָּא קַמָּא דְּסוֹף פֶּרֶק ו'‏ דִּיבָמוֹת, דְּהִלְכְתָא כְּוָתֵיהּ:

עד בַּגְּמָרָא יָלְפִינַן לַהּ:

עה וְלָאוִין עָנְשֵׁי מַלְקוֹת הֵן. וּבַגְּמָרָא, אִי מֵהָכָא אֵימָא דַוְקָא מִשּׁוּם כַּפָּרָה חָס רַחֲמָנָא עֲלָהּ. פֵּרְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת כְּגוֹן עֲרָיוֹת דִּכְתִיב בְּנָשִׁים עֳנָשִׁין כָּתַב רַחֲמָנָא אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם, הִשְׁוָה כוּ'‏ לְכָל דִּינִים. וְאִי מֵהָא הֲוָה אֲמִינָא מִשּׁוּם דְּחַיּוּתָהּ הִיא, דְּאִי אֵין עָלֶיהָ דִין הַכֹּל גּוֹזְלִים אוֹתָהּ וְהִיא גוֹזֶלֶת אֲחֵרִים וְהַכֹּל בְּדֵלִין הֵימֶנָּה, כָּתַב רַחֲמָנָא וְהֵמִית אִישׁ אוֹ אִשָּׁה בְּשׁוֹר הַמּוּעָד שֶׁהָרַג, הִשְׁוָה כוּ'. וְאִי מֵהָא מִשּׁוּם דְּאִיכָּא אִבּוּד נְשָׁמָה חָס רַחֲמָנָא, אֲבָל הָנָךְ תַּרְתֵּי אֵימָא לֹא, צְרִיכָא:

עו אֲפִלּוּ הֶעֱלְתָּה זָקָן. רַשִׁ"י:

תוכן העניינים

עיקר תוספות יום טוב על משנה קידושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה