עיקר תוספות יום טוב על משנה קידושין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ג
כה וְהַאי קְרָא בְפָרָשַׁת בְּהַר כְּתִיב:
כו בְּכֶסֶף כוּ'. בַּגְּמָרָא דְּהוּא הַדִּין בַּחֲלִיפִין וּבִמְשִׁיכָה, וּמִלְּתָא דְאִיתָא בְּמִטַּלְטְלֵי לֹא קָתָנֵי:
כז בְּכֶסֶף. וּבַיּוֹבֵל לֹא. וְאַף עַל גַּב דְּאִתַּקִּישׁ לְקַרְקָעוֹת לִשְׂדֵה אֲחֻזָּה, וּשְׂדֵה אֲחֻזָּה יוֹצֵאת בַּיּוֹבֵל כַּמְּפֹרָשׁ בַּכָּתוּב, בְּעֶבֶד כְּתִיב לְעוֹלָם בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ, כִּדְאִיתָא בַגְּמָרָא:
כח וּבִשְׁטָר. דְּגָמַר לָהּ לָהּ מֵאִשָּׁה:
כט וּלְפִי זֶה כָּל שֶׁכֵּן עַל יְדֵי עַצְמוֹ. וְאִם תֹּאמַר לִיעָרְבִינְהוּ וְלִתְנֵי בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר בֵּין עַל יְדֵי עַצְמוֹ בֵּין עַל יְדֵי אֲחֵרִים. בַּגְּמָרָא מְשַׁנִּינַן דְּהַךְ בָּבָא וּבִשְׁטָר כוּ' לָאו חֲכָמִים אָמְרֵי לַהּ אֶלָּא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר הִיא, וְשָׁלֹשׁ מַחֲלֹקוֹת בַּדָּבָר. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י הָכִי קָאָמְרֵי לֵיהּ רַבָּנָן לְרַבִּי מֵאִיר, אַף בְּכֶסֶף עַל יְדֵי עַצְמוֹ, דְּיֵשׁ קִנְיָן, וְכָל שֶׁכֵּן עַל יְדֵי אֲחֵרִים דִּזְכוּת הוּא לוֹ, וְכָל שֶׁכֵּן שְׁטָר דִּזְכוּת. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר בִּשְׁטָר עַל יְדֵי אֲחֵרִים, וְהָכִי קָאָמַר, אַף בִּשְׁטָר, וְכָל שֶׁכֵּן בְּכֶסֶף, דְּעַל יְדֵי אֲחֵרִים דַּוְקָא:
ל יָלֵיף לֵיהּ בַּגְּמָרָא מִכְּלָל וּפְרָט וּכְלָל:
לא יָלֵיף לַהּ שִׁלּוּחַ שִׁלּוּחַ מֵאִשָּׁה:
לב שָׁמְעִינַן מִנָּהּ דִּסְבָרַת הָרַ"ב דַּהֲלָכָה כִּי אָמַר עַל מְנָת שֶׁאֵין לְרַבּוֹ רְשׁוּת בּוֹ מַהֲנֵי וְלֹא קָנָה רַבּוֹ, וְאִם כֵּן כָּל שֶׁכֵּן אִשָּׁה שֶׁאִם אָמְרוּ לָהּ כֵּן שֶׁלֹּא קָנָה בַּעְלָהּ. שֶׁהֲרֵי הָעֶבֶד גּוּפוֹ קָנוּי לְרַבּוֹ וְלֹא כֵן הָאִשָּׁה לְבַעְלָהּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: