עיקר תוספות יום טוב על משנה פרה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ד
ז וְכִבּוּס בְּגָדִים דִּכְתִיב גַּבֵּי אוֹסֵף, דָּרֵישׁ לֵיהּ בְּסִפְרִי:
ח וְהָלֹא דִין הוּא, אִם פּוֹסֶלֶת בִּשְׁחִיטָה לֹא תִפָּסֵל בִּשְׂרֵפָה, אֶלָּא לִמֵּד שֶׁפּוֹסֶלֶת בָּהּ עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר. סִפְרִי. הָרַ"שׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ט וַאֲפִלּוּ יֶשְׁנָהּ לִשְׁחִיטָה מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף לֹא אָמְרִינַן שֶׁקֹּדֶם הַפְּסוּל מְטַמְּאָה בְגָדִים, דְּהָא דְיֶשְׁנָהּ כוּ' הַיְנוּ בִשְׁחִיטָה כְשֵׁרָה. גְּמָרָא:
י חֻמְרָהּ. שֶׁמַּחְמִיר לְפָסְלָהּ בִּמְלָאכָה מֵקֵל בְּטֻמְאַת בְּגָדִים. מַהֲרַ"ם:
יא וְתֵימַהּ, תֵּפּוּק לֵיהּ דְּקָדְשֵׁי בֶדֶק הַבַּיִת הִיא דְּמוֹעֲלִין בָּהֶן. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּאִצְטְרִיךְ לְמוֹעֵל אַחַר מוֹעֵל דְּאֵינוֹ אֶלָּא בְקָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ. תּוֹסָפוֹת. וְלִי נִרְאֶה דְּחַטָּאת אִצְטְרִיךְ לִשְׁאָר דְּרָשׁוֹת, אֶלָּא מִדְּהִיא לְמַעוֹטֵי אֶפְרָהּ, קָאָמַר נַמִּי דְּבִכְלַל חַטָּאת שֶׁיִּהְיוּ מוֹעֲלִין, וְהִיא לְמַעוֹטֵי אֶפְרָהּ:
יב וְתֵימַהּ, תֵּפּוּק לֵיהּ דְּאֵפֶר הֶקְדֵּשׁ מֻתָּר. יֵשׁ לוֹמַר דְּשָׁאנֵי הָכָא דְּכָל מִצְוָתָהּ לִשְׂרֵפָה עוֹמֵד. אִי נַמִּי דְּטַעֲמָא דְמֻתָּר דְּאֵין לְךָ דָבָר שֶׁנַּעֲשֵׂית מִצְוָתוֹ וּמוֹעֲלִין בּוֹ, אֲבָל הָכָא אַכַּתִּי לֹא אִתְעֲבִיד. תּוֹסָפוֹת:
יג וְכָל הַכָּשֵׁר לַאֲסִיפָה כָּשֵׁר לְקִדּוּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב בְּפֶרֶק ה' מִשְׁנָה ד'. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, שֶׁאַחַר אֲסִיפָה כְּתִיב וְלָקְחוּ, אוֹתָם שֶׁנֶּאֶמְרוּ בַאֲסִיפָה. וּמִלּוּי נַמִּי כְתִיב בְּהַאי קְרָא, וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים אֶל כֶּלִי, שֶׁיִּתֵּן מַיִם תְּחִלָּה וְהַיְנוּ הַמִּלּוּי:
יד וְזֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, אִם הִשְׁלִיךְ הָאֵפֶר כוּ' לֹא יִפָּסֵל בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה וְלֹא בִשְׁעַת הַזָּאָה: