אור ברסלב

עיקר תוספות יום טוב על משנה פרה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי

פרק ג

פרק ב

משנה א

א לְשׁוֹן רַשִׁ"י, דְּחַטָּאת נִקְרֵאת, שֶׁנֶּאֱמַר לְמֵי נִדָּה חַטָּאת הִיא, וּשְׁאָר חַטָּאוֹת טְעוּנוֹת צְפוֹן הַמִּזְבֵּחַ, וּבַפָּרָה כְתִיב בָּהּ נֹכַח פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד, שֶׁעוֹמֵד בְּהַר הַמִּשְׁחָה וּמִתְכַּוֵּן וְרוֹאֶה פִתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל שֶׁהוּא בְכֹתֶל מִזְרָחִי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ב לָדַעַת שֶׁהֻפְרַשׁ לַעֲבוֹדַת פָּרָה הַקְּרוּיָה חַטָּאת וּטְעוּנָה מִזְרָח, וְיָשִׂים לֵב לִהְיוֹת זָרִיז בְּמַעֲשֶׂיהָ וְסֵדֶר עֲבוֹדָתָהּ. רַשִׁ"י:

ג אֲבָל בִּשְׁעַת קִדּוּשׁ מְקַדְּשִׁים בְּכָל הַכֵּלִים. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ד בִּשְׁמִירַת טָהֳרָתָהּ. רַשִׁ"י:

ה הָרַמְבַּ"ם. וְנִרְאֶה לִי דְּהֻצְרְכוּ לָזֶה מִדִּתְנַן לְקַמָּן מִשְׁנָה ה'‏ לֹא מָצְאוּ מִשֶּׁבַע, וּמֵהֵיכָא תֵיתֵי שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְשֶׁבַע, דְּהָא לֹא תְנַן אֶלָּא מִכָּל חַטָּאוֹת שֶׁהָיוּ שָׁם, אֶלָּא וַדַּאי פֵּרוּשׁוֹ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ מֵחַטָּאת אַחֶרֶת, אִם כֵּן צְרִיכִין שֶׁיִּהְיוּ שֶׁבַע:

ו דִּכְתִיב וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וְלֵיכָּא לְמֵימַר דְּאַהַזָּאָה קָאֵי, דְּהָא כְבָר כְּתִיב וְהִזָּה, וְאִי לְאַשְׁמְעִינַן דְּהַזָּאָה בִזְמַנָּהּ מִצְוָה לִיהַדַּר נַמִּי הַזָּאָה דִשְׁלִישִׁי, אֶלָּא עַל כָּרְחֲךָ מִשּׁוּם וְרָחַץ דְּתֵכֶף לְהַזָּאָה טְבִילָה, וּשְׁמַע מִנַּהּ טְבִילָה בִזְמַנָּהּ מִצְוָה. רַשִׁ"י:

ז מַסְּקִינַן בַּגְּמָרָא דְּמַפְרִישִׁין אוֹתוֹ בָרְבִיעִי בְשַׁבָּת כִּי הֵיכִי דְלִתְרְמֵי רְבִיעִי שֶׁלּוֹ בְּשַׁבָּת:

משנה ב

ח אַף שֶׁהָיוּ טְמֵאוֹת בְּנִדָּה וְיוֹלֶדֶת לֹא הָיוּ חוֹשְׁשִׁין לְשָׁמְרָן אֶלָּא מִטֻּמְאַת מֵת דְּבָעֵי הַזָּאָה וּמִטֻּמְאָה הַיּוֹצֵאת מִגּוּפָן. וְקָשֶׁה, הָא סוֹף סוֹף בִּשְׁעַת קִדּוּשׁ בָּעִינַן אִישׁ. וְיֵשׁ לוֹמַר, דְּמַה שֶּׁיָּכוֹל לְתַקֵּן מְתַקְּנִים, דְּכֻלַּהּ מִלְּתָא מַעֲלָה בְעָלְמָא הִיא. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ט וּבַעַל חַי חוֹצֵץ. וְאַף דַּהֲוֵי אֹהֶל זָרוּק, מִכָּל מָקוֹם הָכָא גַלֵּי קְרָא דַּהֲוֵי אֹהֶל, כְּדִכְתִיב וּבַעֲצָמוֹת וְגִידִים תְּשֹׂכְכֵנִי [אִיּוֹב י], וְכָל שֶׁכֵּן בְּהֵמָה שֶׁכְּרֵסָהּ לְמַטָּה כְּעֵין אֹהֶל. וּדְלָתוֹת אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר בַּתּוֹסֶפְתָּא שֶׁלֹּא הָיוּ מְבִיאִין. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

י וְרַבִּי יוֹסֵי חוֹשֵׁשׁ אֲפִלּוּ בְתוֹךְ הַנָּהָר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

משנה ג

יא שֶׁל אֶבֶן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

יב הָרַ"שׁ. וְיָרְדוּ דִתְנַן בָּרֵישָׁא, הַיְנוּ קֹדֶם שֶׁעָלוּ מִן הַגּוֹלָה. וְזֶה דֹחַק. וְהָרַמְבַּ"ם לֹא כָתַב שֶׁיִּפְּלוּ עַל הַשְּׁוָרִים, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ, וְיִפֹּל לְפָנָיו וְיִקָּחֵהוּ וְיַשְׁלִיכֵהוּ בַמַּיִם, וְזֶה כֻלּוֹ לְבַל יִגַּע בְּאֵפֶר הַפָּרָה כוּ'. וְרָצָה לוֹמַר שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁזֶּה הָאֵפֶר צָרִיךְ שֶׁיִּקָּחֵהוּ בְיָדוֹ, הִנֵּה תִקְּנוּ מַה שֶּׁיְּכוֹלִים לְתַקֵּן שֶׁלֹּא יִגַּע בִּשְׁאָר הָאֵפֶר:

יג שֶׁהַכְּתָלִים לֹא הֶחֱרִיב נְבוּכַדְנֶצַּר וְשָׁם הָיָה מֻנָּח הָאֵפֶר צָבוּר בְּקִלּוּלִים כִּדְאִיתָא בַתּוֹסֶפְתָּא. הָרַ"שׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

יד שֶׁיֵּרָאֶה כוּ'. דִּגְזֵרָה שָׁוָה גָמְרִינַן אֵפֶר פָּרָה מֵעֲפַר סוֹטָה. רַשִׁ"י:

משנה ד

טו עַל גַּבֵּי כוּ'. וְדָמֵי לְמַטְבִּילִין מִגַּב לְגַב דְּפֶרֶק ב'‏ דְּבֵיצָה. הָרַ"שׁ וְהָרַ"ם:

טז לְהַזּוֹת. קְצָתָם עַל קְצָתָם. הָרַמְבַּ"ם:

יז וְאַף דְּטָבַל לְמַגַּע נִדַּת אִמּוֹ, אֲפִלּוּ הָכִי צָרִיךְ טְבִילָה. וְהֶעֱרֵב שֶׁמֶשׁ לֹא בָעֵי, דְּכָל מַעֲשֶׂיהָ בִּטְבוּלֵי יוֹם. הָרַ"שׁ:

משנה ה

יח מִשֶּׁבַע. כִּי הֵיכִי דִתְנַן לְעֵיל וּמַזִּין עָלָיו כָּל שִׁבְעָה וְלָאו דַּוְקָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב, הָכִי נַמִּי תָּנֵי נַמִּי הָכָא מִשֶּׁבַע וְלָאו דַּוְקָא:

משנה ו

יט הַמִּשְׁחָה. מְקוֹם שְׂרֵפָתָהּ:

כ וְאִי מִשּׁוּם מְסַעֲדֶיהָ, נַמִּי לֹא הָיוּ צְרִיכִים לְכֶבֶשׁ, דְּאִי נַמִּי נִטְמְאוּ לֹא אִכְפַּת לָן, שֶׁלֹּא הָיוּ עוֹסְקִים עִם הַפָּרָה אֶלָּא מֵחַיִּים לַהֲבִיאָהּ לְהַר הַמִּשְׁחָה:

משנה ז

כא וְאִצְטְרִיךְ לַטַּעַם שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ וְלֹא דָיֵק נַמִּי אוֹתָהּ כְּמוֹ רַבִּי יוֹסֵי, דְּהַאי תַּנָּא קַמָּא רַבִּי שִׁמְעוֹן הוּא דְּדָרֵישׁ טַעֲמֵיהּ דִּקְרָא. וְנַפְקָא מִנַּהּ, דְּאַפִּיק חֲמוֹר בַּהֲדַהּ, לְתַנָּא קַמָּא שָׁרֵי, לְרַבִּי יוֹסֵי אָסוּר. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

כב לֹא כוּ'. כְּלוֹמַר אֵינְךָ צָרִיךְ לוֹמַר מִשּׁוּם וְשָׁחַט אוֹתָהּ, אֶלָּא בְהוֹצָאַת גּוּפָהּ כְּתִיב כוּ'. מַהֲרַ"ם:

כג בְּרַגְלֵיהֶם. מִשּׁוּם חִבּוּב מִצְוָה:

כד דְּאִלּוּ בְטֻמְאָה דְאוֹרַיְתָא לֹא הָיוּ מְזַלְזְלִין כֻּלֵּי הַאי. וְקָשֶׁה, מַה מּוֹעִיל זֶה לְהוֹצִיא מִצְּדוֹקִים, הֲרֵי בִגְדֵי כוּ'‏ הָוֵי מִדְּרַבָּנָן וְהֵם אֵינָם מַאֲמִינִים בָּזֶה, וְיֵשׁ לוֹמַר, דְּמִכָּל מָקוֹם הָיוּ מַרְאִין שֶׁאֵין חוֹשְׁשִׁים לַדְּרָשָׁה שֶׁלָּהֶם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

כה וְקָשֶׁה, דַּהֲרֵי נִמְצָא בַכָּתוּב גַּם כֵּן וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָהֵר, וְהַהוּא לְמַעֲשֵׂר. וְעוֹד, בְּתִגְלַחַת רִאשׁוֹנָה כְּתִיב גַּם כֵּן וְטָהֵר, וְאֵינוֹ אֶלָּא לָשׁוּב לַמַּחֲנֶה. וְאוּלַי דְּהֵם מַצְרִיכִים בְּכֻלָּם הֶעֱרֵב שֶׁמֶשׁ, וּלְמֵדִין מִוּבָא הַשֶּׁמֶשׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

משנה ח

כו אֶחָת. לְפִי שֶׁשָּׁוֶה בַהַפְרָשָׁה כְּמוֹ כֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, לְכָךְ אָמְרוּ לוֹ טְבֹל אַחַת, אַף דְּהָתָם חָמֵשׁ טְבִילוֹת:

כז חֲלָקָה. וְלֹא יֻתְנֶה כֵן בְּמִינֵי הָאֶרֶז, לְפִי שֶׁהוּא חָלָק. הָרַמְבַּ"ם:

משנה ט

כח וּלְפִי זֶה כָּל חֶבֶל כָּשֵׁר הוֹאִיל וְאֵינוֹ אָרוּג. וְהָרַ"שׁ וְהַתּוֹסָפוֹת פֵּרְשׁוּ, לְפִי שֶׁהוּא מִמִּין שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה:

כט לַמַּעֲרָב. כְּמוֹ פַּר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים, אַף דְּלֹא שַׁיָּךְ כָּאן הַטַּעַם דְּהָתָם, דְּהָא אֵין כָּאן מִזְבֵּחַ:

ל הוּא מֵהָרַ"ם, וְשָׁם מְבֹאָר דְּיָמִין מֵאֶצְבַּע יָדְעִינַן, דִּסְתָם אֶצְבַּע אֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל יָמִין, וְשֶׁיִּהְיֶה בָאֶצְבַּע הַסָּמוּךְ לַגּוּדָל דָּיֵק לַהּ מֵאֶצְבָּעוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

לא וּתְמֵהַנִי, דְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּכָל מָקוֹם הַמְכֻוָּן הַהֵיכָל. וְתוּ, בְּפֶרֶק ב'‏ דְּמִדּוֹת מִשְׁנָה ד'‏ אִיתָא וּמִתְכַּוֵּן וְרוֹאֶה פִתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל, וְלֹא הִזְכִּיר קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים:

לב בְּסִפְרִי, מִדָּמָהּ שֶׁבַע פְּעָמִים, מַגִּיד שֶׁחוֹזֵר לַדָּם שֶׁבַע פְּעָמִים:

משנה י

לג הָרַ"שׁ קִצֵּר. וְהָרַמְבַּ"ם כָּתַב עוֹד, דְּמֵאֶל תּוֹךְ לָמַדְנוּ שֶׁיֻּשְׁלַךְ בְּקִרְבָּהּ בְּעֵת הַבְּקִיעָה. וְעַכְשָׁיו שְׁתַּיִם זוּ שָׁמַעְנוּ, הַבִּקּוּעַ וְשֶׁיֻּצַּת הָאוּר בְּרֻבָּהּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

לד נִרְאֶה לִי מִדִּכְתִיב וְהִשְׁלִיךְ, וּסְתָם הַשְׁלָכָה מֵרָחוֹק הִיא:

משנה יא

לה אֶבֶן. אֲשֶׁר לֹא יְקַבְּלוּ טֻמְאָה, לְתוֹסֶפֶת הַשְּׁמִירָה. הָרַמְבַּ"ם:

לו מַנִּיחִין אוֹתוֹ. עַד שֶׁיֵּעָשֶׂה מִקְצָתוֹ אֵפֶר, כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת שְׂרֵפָה דִּכְתִיב אֶת עֹרָהּ וְגוֹ'. אֲבָל עֶצֶם לֹא כְתִיב, הִלְכָּךְ כּוֹתְשִׁים אוֹתוֹ עִם הַשְּׁאָר אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה אֵפֶר. אֲבָל בִּפְנֵי עַצְמוֹ בְלֹא אֵפֶר, פָּסוּל לְקִדּוּשׁ. מַהֲרַ"ם:

לז נִרְאֶה לִי מִשּׁוּם דְּמִפְּנֵי קְדֻשָּׁתָם נִזְהֲרוּ מִטֻּמְאַת מֵת, מַה שֶּׁאֵין כֵּן יִשְׂרָאֵל, נָקַט אֶצְלָן לְשׁוֹן מְקַדְּשִׁין וְלֹא מַזִּין. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

לח הַמִּשְׁמָרוֹת. הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת אֲשֶׁר הָיוּ בָהֶן הַמִּשְׁמָרוֹת. הָרַמְבַּ"ם. וְחוּץ לָעֲזָרָה הָיוּ. וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן, וַחֲדָא מַפְלַג לְכָל מַטְּרַת לֵיוָאֵי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

תוכן העניינים

עיקר תוספות יום טוב על משנה פרה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה