עיקר תוספות יום טוב על משנה פרה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ב
ג יָגֹד. כְּשֶׁהַשַּׁחֲרוּת אֵינוֹ מַגִּיעַ לַזַּכְרוּת [וְהַיְנוּ עֶצֶם הַתָּחוּב בְּתוֹךְ הַקַּרְנַיִם. וְכֵן בְּתוֹךְ הַטְּלָפַיִם, דְּזוֹ הִיא כַף הָרֶגֶל. וְיֵשׁ בַּחֹד שֶׁל קֶרֶן כִּשְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת שֶׁאֵין זַכְרוּת הָעֶצֶם מַגִּיעַ שָׁם. רַשִׁ"י], דְּאִי מַגִּיעַ יַעֲשֶׂנָּה בַעַל מוּם אִם יַחְתֹּךְ שָׁם, גְּמָרָא:
ד שֶׁמַּאֲמַר הָאֵל, תְּמִימָה, הוֹדִיעָנוּ שֶׁעִנְיָנוֹ שְׁלֵמוּת הָאֹדֶם. הָרַמְבַּ"ם. וְעַיֵּן בְּהָרַ"ב מִשְׁנָה ה':