עיקר תוספות יום טוב על משנה פסחים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק י · משנה ה
טז כָּל שֶׁלֹּא אָמַר. דִּכְתִיב וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא, פֵּרוּשׁ בַּאֲמִירָה, שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר פֶּסַח זֶה שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים. וְאִינָךְ אִתַּקְּשׁוּ לְפֶסַח, וְצָרִיךְ לוֹמַר נַמִּי מַצָּה זוֹ מָרוֹר זֶה:
יז לֹא יָצָא. כְּלוֹמַר לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ כָרָאוּי, אֲבָל לֹא יָצָא כְלָל לֹא קָאָמַר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יח עַל שׁוּם שֶׁנִּגְאֲלוּ. לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, עַל שׁוּם שֶׁלֹּא הִסְפִּיק בְּצֵקָם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ לְהַחְמִיץ עַד שֶׁנִּגְלָה עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּגְאָלָם, שֶׁנֶּאֱמַר וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק. וְהָכִי גָרַס הָרֹא"שׁ בְּמִשְׁנָה כוּ'. וְכָתַב הָרַ"ן וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ, שֶׁאִלּוּ יָכְלוּ כוּ' הָיוּ מַחְמִיצִין אוֹתוֹ, דְּפֶסַח מִצְרַיִם לֹא נָהַג אֶלָּא לַיְלָה וְיוֹם כוּ', הֶחְמִיצוּ עִסּוֹתֵיהֶם לְצֹרֶךְ מָחָר, שֶׁלֹּא הֻזְהֲרוּ בְּבַל יֵרָאֶה, אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם פְּנַאי אֲפָאוּהוּ מַצָּה, וְזֵכֶר לְאוֹתָהּ הַגְּאֻלָּה נִצְטַוּוּ בַאֲכִילַת מַצָּה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יט לְהוֹדוֹת כוּ'. כָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבַע הוֹדָאוֹת וְלֹא יוֹתֵר, כְּנֶגֶד שִׁבְעָה רְקִיעִים. וְיֵשׁ לִי לְקַיֵּם גִּרְסַת הַסֵּפֶר דְּתִשְׁעָה הֲווֹ, דְּשִׁבְעָה רְקִיעִים לְשִׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, וּשְׁמִינִי לַמַּזָּלוֹת וּתְשִׁיעִי הַמַּקִּיף וּמְסַבֵּב בְּכֹחַ בּוֹרְאוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם מִמִּזְרָח לַמַּעֲרָב הֵפֶךְ תְּנוּעָתָם שֶׁמִּמַּעֲרָב לַמִּזְרָח, וְהוּא הַנִּקְרָא רָקִיעַ הַיּוֹמִי כוּ', וְנִקְרָא עֲרָבוֹת, וּבָעֲשִׂירִי הוּא אוֹמֵר לְמִי שֶׁעָשָׂה כוּ' שֶׁהוּא רוֹכֵב עֲרָבוֹת יִתְבָּרַךְ זִכְרוֹ לְנֵצַח נְצָחִים: