עיקר תוספות יום טוב על משנה פסחים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה י
כג שֶׁנִּתְעָרְבוּ. בָּרוּר הוּא כִּי זֶה הַתַּעֲרֹבוֹת לֹא נָפַל אֶלָּא קֹדֶם שֶׁיִּשְׁחַט הַפֶּסַח. הָרַמְבַּ"ם:
כד וְיָלֵיף מִדִּכְתִיב [שְׁמוֹת יב] וְאִם יִמְעַט הַבַּיִת מִהְיוֹת מִשֶּׂה, מַשְׁמַע אִם רָצוּ מִתְמַעֲטִין וְנִמְשָׁכִין, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא אֶחָד מִבְּנֵי חֲבוּרָה קַיָּם, דְּאִם יִמְעַט מַשְׁמַע שֶׁיֵּשׁ שִׁיּוּר:
כה לַאֲפוֹקֵי אִם חֲבוּרָה אַחַת שֶׁבָּהֶן שֶׁל אַרְבָּעָה, אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְחַלֵּף פֶּסַח שֶׁלָּהֶן לַחֲבוּרָה חֲדָשָׁה שֶׁנִּתְחַדְּשָׁה מֵהָאַרְבָּעָה שֶׁבָּאוּ מִן הָאַרְבַּע חֲבוּרוֹת שֶׁל חֲמִשָּׁה, וְנִמְצָא שֶׁאֵין עָלָיו שׁוּם אֶחָד מִבְּעָלָיו הָרִאשׁוֹנִים, וְעַיֵּן לְקַמָּן: