עיקר תוספות יום טוב על משנה פסחים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה ו
יב לָאו דַּוְקָא, דְּהוּא הַדִּין בַּמּוֹעֵד עַצְמוֹ, דְּהָא שְׁלָמִים קְרֵבִים בַּמּוֹעֵד וַאֲפִלּוּ בַחַג עַצְמוֹ אִם הֵם שַׁלְמֵי חֲגִיגָה. וְאֵין לְפָרֵשׁ שֶׁרוֹצֶה לוֹמַר שֶׁהֵמִיר אַחַר שְׁחִיטַת הַפֶּסַח, דְּלֹא הֲוָה לֵיהּ לְפָרֵשׁ כֵּן בִּדְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁמְּסֻפָּק הָיָה:
יג וַאֲפִלּוּ לְמָאן דְּאָמַר רֵישׁ פֶּרֶק ו' דְּיוֹמָא דְּאֵין בַּעֲלֵי חַיִּים נִדְחִים, הַיְנוּ דַוְקָא כְּגוֹן דְּלֹא דַחְיֵהּ בְּיָדַיִם, כְּגוֹן נִטְמְאוּ בְעָלִים אוֹ שֶׁמָּשְׁכוּ יְדֵיהֶם. תּוֹסָפוֹת:
יד וּבַגְּמָרָא, הָא קָא מַשְׁמַע לָן דְּאִיכָּא תְמוּרַת הַפֶּסַח דְּלֹא קְרֵבָה. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י וְלֹא אָמְרִינַן מִתְּחִלָּתָהּ שְׁלָמִים הִיא. וַאֲפִלּוּ הֵמִיר קֹדֶם שְׁחִיטָה לֹא קְבָעַתָּהּ זְמַן הַשְּׁחִיטָה בְּשֵׁם פֶּסַח, וְאֵין בָּהּ דִּחוּי, אֶלָּא אַף הִיא נִקְבַּעַת בְּפֶסַח וְנִדְחֵית: