אור ברסלב

עיקר תוספות יום טוב על משנה פסחים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי

פרק ח

פרק ז

משנה א

א לַעֲשׂוֹת שִׂמְחַת הַחַג:

ב בִּמְקוֹם שֶׁהִיא רוֹצָה. מוֹקִים בַּגְּמָרָא שֶׁבֵּרְרָה בִשְׁעַת שְׁחִיטָה לְאֵיזֶה מָקוֹם הִיא רוֹצָה, דְּאִם לֹא כֵן אֵין בְּרֵרָה כוּ'. וְקָא מַשְׁמַע לָן דְּאִי לֹא בֵרְרָה אֵינָהּ אוֹכֶלֶת כְּלָל, אַף עַל גַּב דְּסָלְקָא דַעְתָּךְ דְּבָתַר בַּעְלָהּ גְּרִירָא טְפֵי:

ג בִּמְקוֹם כוּ'. אַף עַל גַּב דְּלֹא בֵרֵר, דִּכְתִיב שֶׂה לְבֵית אֲבוֹת, מִכָּל מָקוֹם, וְאֵין צָרִיךְ מִדַּעְתָּן שֶׁל בְּנֵי בֵיתוֹ. גְּמָרָא:

ד מִשֶּׁל רַבּוֹ. דְּמִסְּתָמָא שֶׁלֹּא הָיָה דַעַת רַבּוֹ לְהִמָּנוֹת חֵלֶק הַחֵרוּת עַל פִּסְחוֹ. רַשִׁ"י:

ה וּבְרֵישׁ חֲגִיגָה מִחַלְּפָא שִׁיטָתֵיהּ, דְּאַדְרַבָּה לְמַאי דְּכוֹפִין לְשַׁחְרֵר לֹא יֹאכַל אַף מִשֶּׁל עַצְמוֹ כְּדֵי שֶׁרַבּוֹ יְמַהֵר לְשַׁחְרְרוֹ שֶׁיּוּכַל הָעֶבֶד לְקַיֵּם הַמִּצְוָה. וְכֵן פָּסַק הָרַמְבַּ"ם:

משנה ב

ו בַּגְּמָרָא אָמְרִינַן דְּדַעְתָּן קַלָּה. וְהַיְנוּ שֶׁאִם נֹאמַר לַמֶּלֶךְ שֶׁלֹּא יֹאכַל כְּלָל מִקָּרְבָּן הַפֶּסַח יִכְעֹס עַל עֲבָדָיו וְיַהַרְגֵם, אוֹ שֶׁמָּא יִכְעֹס עַל הַחֲכָמִים כוּ'‏ שֶׁיֹּאמַר שֶׁלְּהַקְנִיטוֹ אָמְרוּ כֵן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ז וְכֵן לְהֶפֶךְ אָמַר לוֹ גַּם כֵּן:

ח לְפִי דִבְרֵי הָרַמְבַּ"ם צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר גַּם כֵּן וּמַה שֶּׁתִּרְצֶה בוֹ תַּעֲשֶׂה. וְאִי נַמִּי כְּשֶׁיֹּאמַר עַל מְנָת שֶׁתֵּצֵא בוֹ יְדֵי פֶסַח בִּלְחוּד סַגִּי:

משנה ג

ט וְיִהְיֶה הוּא רֹאשׁ לְאֶחָיו שֶׁיִּזְכּוּ עַל יָדוֹ. רַשִׁ"י:

י דְּאָמַר קְרָא [שְׁמוֹת יב] בְּמִכְסַת נְפָשׁוֹת וַהֲדַר תָּכֹסּוּ. וּמַחֲלֹקֶת לִימָשֵׁךְ, דְּרַבָּנָן סָבְרֵי מִהְיוֹת מִשֶּׂה, מֵחַיּוּתֵיהּ דְּשֶׂה, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר מֵהֲוָיוּתֵיהּ דְּשֶׂה, קֹדֶם גְּמַר עֲבוֹדוֹתָיו:

משנה ה

יא וְלֵיכָּא לְמֵיחַשׁ דִּלְמָא פָשְׁעֵי, דַּחֲזָקָה שֶׁאֵין בֵּית דִּין שֶׁל כֹּהֲנִים עוֹמְדִים מִשָּׁם עַד שֶׁיִּכְלוּ כָל מָעוֹת שֶׁבַּשּׁוֹפָרוֹת. גְּמָרָא:

יב וְהַזָּבָה כוּ'. הַיְנוּ נַמִּי כְּשֶׁמָּסְרָה קָרְבְּנוֹתֶיהָ לְבֵית דִּין:

משנה ו

יג וְהַיְנוּ כָּל יוֹם הַמִּיתָה קֹדֶם קְבוּרָה וּלְאַחַר קְבוּרָה, דְּאִלּוּ יוֹם קְבוּרָה שֶׁאֵינוֹ יוֹם הַמִּיתָה אֵינוֹ אוֹנֵן אֶלָּא מִדִּבְרֵיהֶם. וּבַלַּיְלָה שֶׁלְּאַחֲרָיו אֵין אֲנִינוּת כְּלָל אֲפִלּוּ מִדִּבְרֵיהֶם:

יד וְהַמְפַקֵּחַ. עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים [קֹהֶלֶת ג] מְתַרְגְּמִינַן עִדָּן בְּחִיר לְפַקְּחָא דְּגוֹר אַבְנִין:

טו וְקַשְׁיָא דְּהָתִינַח כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִקְבַּר, אֲבָל לְאַחַר שֶׁנִּקְבַּר מַאי אִיכָּא לְמֵימַר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב. וְהָרַמְבַּ"ם מְפָרֵשׁ דְּאֵין שׁוֹחֲטִין עַל הָאוֹנֵן לְכַתְּחִלָּה, שֶׁמָּא לֹא יֹאכַל לְגֹדֶל אֲבֵלוּתוֹ, וְיִוָּתֵר הַבָּשָׂר וְיִשָּׂרֵף:

טז שֶׁהוּא טָמֵא מִתְּחִלָּתוֹ. תֵּימַהּ לְרִ"י, מְפַקֵּחַ הַגַּל נַמִּי נִימָא חַי הָיָה כְּשֶׁהִתְחִיל לְפַקֵּחַ. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּכֵיוָן דִּמְצָאוֹ מֵת אִית לָן לְמֵימַר שֶׁמִּתְּחִלָּתוֹ הָיָה מֵת, שֶׁכָּל הַטֻּמְאוֹת כִּשְׁעַת מְצִיאָתָן. תּוֹסָפוֹת. (הַגָּהָ"ה הַכְּפִירִים מִמְּעוֹנָתָם נָתְנוּ קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסַף, הַגָּאוֹן הֶחָכָם צְבִי סִימָן ג'‏ וְהַנּוֹדָע בִּיהוּדָה בְּאֶבֶן הָעֵזֶר סִימָן ל"א לְהַקְשׁוֹת דִּבְרֵי הַתּוֹסָפוֹת אַהֲדָדֵי. עַל פִּי שֶׁהֶעֱלוּ בְרֵישׁ נִדָּה וּבְדַף ד'‏ דְּחֶזְקַת שְׁעַת מְצִיאָתָן לָאו דְּאוֹרָיְתָא הִיא רַק מִשּׁוּם חֻמְרָא דְקָדָשִׁים, וְאִם כֵּן הָדְרָא קֻשְׁיַת הַתּוֹסָפוֹת לְדוּכְתַהּ, דְּבִמְפַקֵּחַ נַמִּי נֵימָא דְּחַי הָיָה מִתְּחִלָּתוֹ. וְגַם לְמַעְלָה מֵהֶם נָשְׂאוּ רֹאשׁ רַבּוֹתֵינוּ הַטַּ"ז וְהַנְּקֻדּוֹת הַכֶּסֶף בְּיוֹרֵה דֵעָה סִימָן שצ"ז. וּמִדִּבְרֵי כֻלָּם הוֹלֵךְ וְסוֹעֵר סְתִימַת הַמִּשְׁנָה דְּאֵיךְ אֶפְשָׁר לְחַיֵּב אֶת הַמְפַקֵּחַ בְּפֶסַח שֵׁנִי, וְלֹא נָחוּשׁ לְחֻלִּין בָּעֲזָרָה. וּבְחִבּוּרִי פִתְחֵי נִדָּה (בְּפוֹתֵחַ ל"ה ל"ו) עָמַדְתִּי עַל רֶגֶל אַחַת בְּעֶזְרַת ה'‏ יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּהוּ כָל דִּבְרֵי חֲכָמִים קַיָּמִין. וְהַמְעַיֵּן לַאֲמִתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה אַל יַשְׁלִיךְ דְּבָרַי אַחֲרֵי גַּוּוֹ):

יז כְּלוֹמַר אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְעִגּוּל, כָּל שֶׁהוּא אָרֹךְ עַד שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁלֹּא הֶאֱהִיל עַל כָּל הַגַּל מִפְּנֵי אָרְכּוֹ, אָרֹךְ קָרֵי לֵיהּ. וְזֶה שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם וְגַל עָגֹל הוּא שֶׁיִּהְיֶה כְמוֹ עִגּוּל הָעוֹמֵד:

משנה ז

יח מִבְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ דָּרֵישׁ לֵיהּ בְּאֶחָד בְּיָחִיד וּכְדִלְקַמָּן:

יט וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר. דְּהָא כְתִיב אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ. וּבְאַחַד דָּרֵישׁ לֵיהּ לְזוֹבֵחַ אֶת פִּסְחוֹ בְּבָמַת יָחִיד, שֶׁאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא בִשְׁעַת אִסּוּר בָּמוֹת, דִּכְתִיב בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, בְּשָׁעָה שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל נִכְנָסִין בְּשַׁעַר אֶחָד. גְּמָרָא:

כ הָכִי אִיתָא בַגְּמָרָא. וּמַשְׁמַע וַדַּאי דִּלְחַבְּרָן נָשִׁים עִם אֲנָשִׁים שָׁרֵי:

כא אֲבָל חֲבוּרָה שֶׁכֻּלָּהּ קְטַנִּים אֵין עוֹשִׂין, שֶׁאֵינָן בְּנֵי דַעַת. הָרַמְבַּ"ם. וְאֶפְשָׁר דְּטַעֲמָא [מִשׁוּם דִּכְשֶׁאֵינוֹ בֶן דַּעַת] דְּאֵין הֶקְדֵּשָׁן הֶקְדֵּשׁ. כֶּסֶף מִשְׁנֶה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

משנה ח

כב וְהִסִּיחַ דַּעְתּוֹ, וְשֶׁמָּא נִטְמָא וְהוּא לֹא יָדַע. הָרַמְבַּ"ם:

כג בַּגְּמָרָא, דְּאִי מְלַקֵּט עֲצָמוֹת הָא בָעֵי הַזָּיָה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי:

כד טוֹבֵל. [דְּכָל גֵּר] צָרִיךְ טְבִילָה, כִּדְאַשְׁכְּחַן בְּמַתַּן תּוֹרָה [שְׁמוֹת יט] וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלוֹתָם. וְעַיֵּן בְּרֵישׁ פֶּרֶק ב'‏ דִּכְרֵתוֹת:

כה וְאַף עַל גַּב דְּמִשּׁוּם זִיבָה בָּעֵי שְׁמֹנָה מִשּׁוּם כַּפָּרָה, כֵּיוָן דְּאִי אֶפְשָׁר דְּלַיְתֵי כַפָּרָה, דְּהָא לֹא קִבֵּל טֻמְאָה קֹדֶם שֶׁנִּתְגַּיֵּר, אִי אָמַרְתְּ נִגְזֹר לֹא מַיְתֵי לְעוֹלָם פֶּסַח, וְכֻלֵּי הַאי לֹא גָזְרוּ. רַשִׁ"י:

כו שֶׁאִם יֵשׁ לוֹ עַכְשָׁיו טֻמְאָה הוּא נִזְהָר בָּהּ, שֶׁאַף בְּעָרְלָתוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה כִּשְׁאָר בְּנֵי אָדָם, לֵיכָּא לְמִגְזַר בֵּיהּ מִשּׁוּם שָׁנָה הַבָּאָה. רַשִׁ"י:

כז גְּמָרָא. וְתֵימַהּ לְרִיבָ"א, דְּלֹא מָצִינוּ בְּשׁוּם מָקוֹם טְבִילָה בְיִשְׂרָאֵל שֶׁמָּל אֲפִלּוּ מִדְּרַבָּנָן. וְלִי נִרְאֶה לְיַשֵּׁב לְשׁוֹן הַגְּמָרָא, דְּאַף עַל גַּב דִּלְעִנְיַן מִילָה אֵין צָרִיךְ טְבִילָה כְלָל, מִכָּל מָקוֹם לְטָהֳרַת הָרֶגֶל צָרִיךְ טְבִילָה, וַהֲוָה אֲמֵינָא דְּזֶה דְמָל וְטָבַל לִגְזֹר אַטּוּ גֵר דְּמָל נַמִּי וְטָבַל. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

תוכן העניינים

עיקר תוספות יום טוב על משנה פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה