עיקר תוספות יום טוב על משנה פסחים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה ב
ד וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י עֲשׂוּיָה כִבְרִיחִים כְּעֵין שֶׁלָּנוּ, וְיֵשׁ חָלָל גָּדוֹל בֵּין בְּרִיחַ לִבְרִיחַ, וְנוֹתֵן הַשַּׁפּוּד (רְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁל רִמּוֹן) לְרָחְבּוֹ, וְכָל הַטָּלֶה נִצְלֶה בָאֲוִיר שֶׁבֵּין שְׁנֵי בְרִיחִים, שֶׁאֵין בְּשָׂרוֹ נוֹגֵעַ בַּבַּרְזֶל:
ה וְאִם תֹּאמַר נָגַע בְּחַרְסוֹ כוּ' אַמַּאי סַגִּי לֵיהּ בִּקְלִיפָה, הֲלֹא הָרֹטֶב שֶׁיֵּשׁ בְּאוֹתוֹ קְלִיפָה נִבְלָע בַּפֶּסַח עַד כְּדֵי שֶׁיִּטֹּל [אֶת מְקוֹמוֹ], וְאִיכָּא לְאוֹקְמֵי בְּשֶׁאֵין רֹטֶב כִּי אִם מְעַט, וּמְעַט רֹטֶב אֵינוֹ אוֹסֵר כָּל כָּךְ כְּדִלְקַמָּן גַּבֵּי סִיכָה. תּוֹסָפוֹת:
ו רַשִׁ"י. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר גַּבֵּי קְלִיפָה וּנְטִילָה שֶׁאֵין בָּהֶם תַּעֲרֹבוֹת חֻלִּין: